חג המימונה הוא חג עתיק יומין ומקורו עוד מתקופת הגאונים, תקופה של לפני מעל ל-1.000 שנים, מי שהחזיק בו חזק הם עדת מרוקו המעטירה, וכיום התחברו למנהג הזה עוד ועוד מכל חלקי עם ישראל.
מה העניין לחגיגה? חג הפסח הוא חג של גאולה, חג שבו אנו עתידים להיגאל, זמן שמסוגל מאוד למשיח וכולנו יושבים ומצפים – אימתי קאתי מר? (מתי יבוא משיח?) ואז.. יוצא חג הפסח ו.. המשיח עדיין לא הגיע, מה שעלול להכניסנו למשבר גדול ואולי חלילה וחס לספקות ושאלות באותה אמונה שאנו מאמינים כל כך הרבה שנים שעוד יבוא היום והגאולה תבוא..
ולכן, אנו יושבים וחוגגים – "אמונה", פשוטו כמשמעו, חוגגים יחד כדי לחזק את האמונה שלנו לבל חלילה ניפול ברוחנו. ולכן נקרא – "מימונה", ע"ש – האמונה, רק שהשתנה עם הזמן מאמונה למימונה.
יש עוד כמה טעמים לכך, אך הטעם שהובא כאן הוא המרכזי ביותר. אך שימו לב לדברי הרב אליהו ביטון שליט"א, דברים שכתב בספרו (נתיבות המערב) ונצטט: כפי הידוע לכולם שבמרוקו חג זה היה נחגג בצניעות ובשמחה של מצוה, והיה מקרב לבבות, ומשים שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, עד שכולו היה חופף הוד של קדושה ושמחה של מצוה.
וממשיך הרב בכאב וכותב – והנה היום הפכו את היום הקדוש הזה ליום חגיגות והוללות ופריצות נוראה, בו רוקדים גברים ונשים יחד, ומגבירים בו את כוח הטומאה בצורה קשה, והם במעשיהם ממיטים חרפה על קהילה קדושה עדת מרוקו המעטירה, ומבזים את אבותיהם הקדושים.
וממשיך עוד הרב ופונה לציבור – ומכאן אנו פונים אליכם אותם מבני עדתנו הקדושה, זרע קדושים, שובו בנים שובבים לדרכי אבותיכם, החזירו עטרה ליושנה, והפסיקו מחיי הוללות, ומדרכי הגויים הרעים, כדי שזכות אבותיכם הקדושים תעמוד לכם ולבניכם בבריאות איתנה והוראה מעלים, ובכל אשר תפנו תשכילו ותצליחו אכי"ר. תרבחו ותסעדו ותפרחו (תרוויחו ותצליחו ותשמחו)
דן בנימין אבוחצירא. יו"ר ארגון רוממות.
