מדבר צחיח משתרע כיום ברמת אבו-טרטור שבמצרים, אולם ממצאים חדשים מעלים אפשרות שבעבר הרחוק נראתה הסביבה אחרת לחלוטין. חוקרים מאוניברסיטת קהיר גילו במקום 14 שיני כרישים מאובנות, שאותן זיהו כשייכות לחמישה מינים שנכחדו. לפי המחקר שפורסם בכתב העת "Cretaceous Research", האזור היה ככל הנראה חלק מסביבה ימית עשירה, שבה התקיים מגוון גדול של בעלי חיים.
8+הממצאים התגלו בשכבות הפוספט של תצורת דואי ברמת אבו-טרטור. כיום מדובר בשטח יבש ומדברי, אך החוקרים סבורים כי בעבר הוא היה מכוסה במים. במחקר קודם זיהו הפליאונטולוג טארק יאסין ועמיתיו שני מיני כרישים באמצעות שיניים שנמצאו באתר. התגלית עוררה עניין, משום שסביבה המסוגלת לקיים כמה טורפים גדולים זקוקה בדרך כלל למארג מזון עשיר.
בעקבות הממצאים חזר הצוות לאבו-טרטור כדי לבדוק אם מסתתרים במקום שרידים נוספים. החיפוש הניב 14 שיניים, שבחינתן הצביעה על חמישה מינים שלא זוהו קודם באתר. יחד עם התגליות הקודמות, החוקרים מצביעים כעת על לפחות שבעה מיני כרישים באזור.
8+שלדי כרישים מורכבים בעיקר מסחוס, שאינו משתמר בקלות. משום כך, השיניים הן פעמים רבות השריד המרכזי שמאפשר למדענים לזהות מינים שנכחדו. במקרה המצרי נמצאו הבדלים ברורים בין הדוגמאות. חלק מהשיניים היו ארוכות ודקות, בעוד אחרות התאפיינו במבנה רחב ומשונן שהתאים ככל הנראה לחיתוך הטרף. אחת מהן הייתה מעוקלת באופן בולט. בכמה דוגמאות הופיעו גם בליטות קטנות דמויות ניבים בצדדים.
באמצעות המאפיינים הללו והשוואתם למאובנים שהתגלו במקומות אחרים, החוקרים זיהו חמישה מינים: Cretalamna cf. maroccana, Scapanorhynchus cf. raphiodon, Serratolamna cf. serrata, Squalicorax bassanii ו־Squalicorax pristodontus. שניים מהמינים לא תועדו קודם במצרים, לפי המחקר: Serratolamna cf. serrata ו־Squalicorax bassanii.
8+אולם ממצא אחר עורר עניין גדול אף יותר. השיניים המיוחסות ל-Scapanorhynchus cf. raphiodon, שהתאפיין במבנה דק המזכיר מחט, עשויות לייצג את העדות הראשונה הידועה למין הזה באפריקה. המגוון שנחשף מאפשר לחוקרים להציע גם כיצד נראתה הסביבה. חלק מהמינים מקושרים לאזורים הקרובים יחסית לחוף, בעוד אחרים מאפיינים מים עמוקים יותר. לדברי צוות המחקר, מכלול הממצאים מצביע על "מערכת אקולוגית ימית עשירה בחומרי הזנה ובעלת יצרנות גבוהה".
איך כרישים הגיעו למקום שהוא כיום מדבר? העובדה שהאזור יבש כיום אינה שוללת את האפשרות שבעבר היו בו מים. פני כדור הארץ משתנים, ואזורים ימיים יכולים להפוך ליבשה בעקבות תהליכים גיאולוגיים שונים. לפי החוקרים, חלקים מצפון אפריקה היו ככל הנראה מכוסים בעבר בים. כאשר התנאים השתנו והמים נסוגו, המשקעים שנוצרו בקרקעית נשארו במקום יחד עם שרידי בעלי החיים שהצטברו בתוכם.
8+מרבצי הפוספט הנרחבים באזור מספקים רמז נוסף. משקעים מסוג זה יכולים להיווצר בסביבות ימיות בעלות פעילות ביולוגית גבוהה. החוקרים מעריכים כי מים עשירים בחומרי הזנה עלו מהמעמקים לעבר האזור המואר של הים. התהליך אפשר לפלנקטון לשגשג, וממנו ניזונו יצורים קטנים יותר. מארג המזון שנוצר יכול היה לתמוך בדגים, חסרי חוליות וטורפים גדולים – ובהם הכרישים ששיניהם נמצאו כעת במדבר.
ומה אומרת היהדות על ממצאים כאלה?
מציאת מאובנים של בעלי חיים ימיים בלב היבשה עשויה לעורר שאלה אצל מי שמבקש ליישב בין המחקר המדעי לבין תיאור הבריאה בספר בראשית. חשוב להדגיש שאין ביהדות עמדה אחת מוסכמת בנוגע לדרך שבה צריך לפרש את גיל העולם ואת התהליכים שהתרחשו בראשיתו. לאורך הדורות הוצעו דרכים שונות להבנת הפסוקים, ובתקופה המודרנית התפתחו גם גישות שונות ביחס לממצאים הגיאולוגיים. עצם האפשרות שמקום יבש היה מכוסה בעבר במים אינה יוצרת בהכרח סתירה עם התורה. השאלה המורכבת יותר נוגעת למשך הזמן שמייחסת הגיאולוגיה המקובלת להיווצרות שכבות הסלע והמאובנים.
8+לפי גישה מסורתית אחת, מניין השנים העברי משקף את גילו של העולם וששת ימי בראשית הם ימים ממשיים. מי שמחזיקים בתפיסה הזאת אינם מקבלים בהכרח את התיארוך המדעי המקובל למאובנים. במסגרת גישות מסוג זה הוצעו הסברים אחרים להימצאות שרידים ימיים בשכבות סלע הנמצאות כיום הרחק מהים. אחד ההסברים שניתנו בהקשר הרחב של מאובנים ושכבות משקע קושר שינויים גדולים בפני הארץ למבול המתואר בספר בראשית. לפי תפיסה זו, אירוע עצום שכלל הצפה יכול להסביר קבורה של בעלי חיים ושינויים משמעותיים בסביבה.
גישה אחרת סבורה שאין הכרח להבין כל "יום" במעשה בראשית כיממה בת 24 שעות במובן המוכר כיום. במחשבה היהודית קיימת מסורת ארוכה שלפיה פרקי הבריאה כוללים רבדים עמוקים שאינם מסתכמים בקריאה מילולית פשוטה. הרמב"ם, בין היתר, התייחס למעשה בראשית כתחום עמוק הדורש עיון ואינו נלמד כפשוטו בלבד. בהמשך אימצו הוגים מסוימים אפשרות שלפיה שלבי הבריאה המתוארים בתורה אינם חייבים להתאים באופן ישיר ליחידות הזמן שבהן משתמש האדם. לפי גישה כזאת, אפשר לקבל את קיומן של תקופות ארוכות בהתפתחות העולם מבלי לראות בכך בהכרח סתירה לסיפור הבריאה.
8+התייחסות בולטת נוספת נמצאת בכתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב קוק לא ראה בעצם האפשרות שהעולם קדום בהרבה ממניין השנים המקובל איום על האמונה. בגישתו, אם מחקרים מצביעים על תקופות ארוכות של התפתחות, אין הכרח לדחות אותם רק בשל קריאה מסוימת של פסוקי בראשית. מבחינה זו, התורה אינה חייבת לשמש ספר גיאולוגיה המתאר באמצעות הפסוקים לוח זמנים מדעי מדויק. מטרתה שונה, ולכן גילויים הנוגעים לעברו הפיזי של העולם אינם מוכרחים להתנגש עם המסר האמוני.
בדיונים על הנושא מוזכר לעיתים גם מדרש חז"ל המתאר את הקב"ה כמי שהיה "בורא עולמות ומחריבן". אין פירוש הדבר שחז"ל תיארו תקופות גיאולוגיות במובן המדעי המודרני, ולכן לא נכון להשתמש במדרש כהוכחה לכך שהכירו את ההיסטוריה המתוארת כיום בידי חוקרי כדור הארץ. עם זאת, המקור מלמד שהרעיון של שלבים או מציאויות שקדמו לסדר הנוכחי אינו זר לחלוטין למחשבה היהודית. גם בספרות הקבלה מופיעים מושגים העוסקים בעולמות ובמצבים שקדמו למציאות הנוכחית. בדרך כלל מדובר ברעיונות רוחניים ומטאפיזיים, ולא בתיאור ישיר של שכבות סלע או מאובנים.
8+גישה נוספת, המופיעה אצל חלק מהוגי היהדות בעת החדשה, מבחינה בין גילו הפיזי של העולם לבין המניין המקראי הקשור לאדם. לפי פרשנויות כאלה, אין הכרח לומר שכל החומר בכדור הארץ נוצר בנקודת הזמן שממנה נספר הלוח העברי. אפשר לראות במניין המסורתי נקודת ציון הקשורה להופעת האדם במעמדו המתואר בתורה או לתחילתה של ההיסטוריה האנושית המקראית. גישה זו אינה מוסכמת על הכול, אך היא מאפשרת לקבל אפשרות של עולם פיזי קדום לצד שמירה על משמעותו של מניין השנים במסורת היהודית.
מנגד, קיימות גישות שאינן מקבלות את ההערכות המקובלות במדע בנוגע לגילם של מאובנים ושכבות גיאולוגיות. לפי תפיסות אלה, התורה היא נקודת המוצא להבנת ההיסטוריה הקדומה, ולכן כאשר מתעוררת סתירה לכאורה בינה לבין תיארוך מדעי, יש לבחון מחדש את הפרשנות שניתנה לממצא. חלק מהמחזיקים בגישה זו מציעים גם אפשרות שהעולם נברא כשהוא כבר בעל מאפיינים של מערכת מפותחת.
8+לכן למרות הכינוי המסקרן, החוקרים אינם טוענים ששבעת המינים חיו יחד ומתו באותו אירוע. לדבריהם, הצטברות המשקעים במקום הייתה איטית יחסית. כתוצאה מכך, השיניים עשויות לייצג שרידים שהצטברו לאורך פרקי זמן שונים ובסביבות ימיות מגוונות. כלומר, לא מדובר בהכרח בקבוצה גדולה של כרישים שמתה יחד, אלא בריכוז מאובנים שנשמר באותה שכבה.
כיום כמעט דבר בנוף המדברי אינו מזכיר את הסביבה שהחוקרים משחזרים באמצעות הממצאים. אלא שמספר קטן של שיניים שנותרו בסלע מספק הצצה לעולם אחר – ולמקום שבו, ככל הנראה, התקיימה בעבר מערכת ימית עשירה.
