השבוע התוודענו לראשונה לסיפור המזעזע של אלרועי בן שבת בן ה-13, ששם קץ לחייו לאחר התעללות ממושכת שחווה מילדים בני גילו. ברשת ובתקשורת נמתחה ביקורת חריפה על התנהלות הילדים, שנחשבו "לחברים" – והובילו את אלרועי לשים קץ לחייו, לא לפני ששלחו אותו להתאבד כי "לא תחסר לאף אחד גם ככה".
כוכב הילדים ומדריך הקפוארה קוגומלו – לביא קגן שהמקרה זעזע אותו אישית והחזיר אותו שנים אחורה, כתב פוסט חושפני ומרגש. "השבוע הרגשתי שקיבלתי אגרוף בבטן. גיל 13 הנורא. בגיל 13 כשכולם חגגו בר מצווה, אני עברתי חרם קבוצתי ופחדתי שלאירוע שלי אף אחד לא יגיע, ושההורים שלי יגלו שעושים עלי חרם.
"במעבר לחטיבה, בדיוק בגיל המבלבל הזה, חבר טוב שלי החליט שהוא מפסיק לדבר איתי ובעקבותיו גם כל שאר החברים שלי… הייתי במצוקה גדולה, התביישתי כל כך ומהבושה אפילו לא שיתפתי את ההורים שלי. שמרתי הכל בלב. כשהייתי מגיע הביתה הרגשתי שאני רוצה למות.
"השבוע, התוודעתי לסיפור של אלרועי המקסים. הבנתי מה הוא עבר גם בלי לקרוא מעבר לכותרת הראשית. מילים הן כמו נשק, ובידוד חברתי של ילד זה כאב בלתי נתפס. לימים הדברים הסתדרו אבל הצלקות בלב שלי קיימות עד היום.
1+"באותן שנים קשות של גיל ההתבגרות הכרתי לראשונה את הקפוארה. שם מצאתי נחמה. הקבוצה שינתה את חיי וגרמה לי לתחושת שייכות. לראשונה הצלחתי במה שעשיתי ומצאתי אוזן קשבת ויותר מזה: את איש הסוד שלי ששינה את חיי ועיצב אותי כנער- מדריך הקפוארה שלי.
למרות הקשיים הצלחתי לצאת מהמקום החשוך שהייתי בו, ואני מאמין שילדים במצב דומה יוכלו גם, אילו רק יבינו שיש עוד אלטרנטיבות ל"חברה" וחרם הוא עניין רגעי ומשתנה. בדיעבד אני מבין שצמחתי מהמקום הזה ולקחתי על עצמי משימה וייעוד להציל ילדים שמרגישים תחושת בלבול, חוסר שייכות. במקרה שלי הקפוארה הפכה להיות לי למשפחה ולבית כשרציתי לברוח ברחתי לשם.
"במהלך השנים התמקצעתי בתחום והפכתי להיות מדריך מוסמך לקפוארה. עוד לפני שהייתי "קוגומלו של כולם", הייתי קוגומלו במסגרת החינוך הבלתי פורמאלי לקפוארה וליוויתי את אותם ילדים שחיפשו את עצמם, שלא מצאו את מקומם בחברה. הבית שלי היה ועודנו פתוח עבורם, הייתי ועודני אוזן קשבת בכל שעה למצוקתם. אני יודע שבעזרת המשפחה של הקפוארה יש לי כח לשנות את המציאות שלהם.
"היום, ככוכב ילדים מוכר, חשוב לי להשתמש בכוח שלי כדי לחזק את הילדים והנוער שלנו. לפעמים החינוך הבלתי פורמלי הוא המקום היחיד בו הילדים מוצאים אוזן קשבת. זה לא חייב להיות קפוארה. זה יכול להיות חוג כדורסל, כדורגל או כל מקום שנותן לילד תחושת שייכות והרגשה של הצלחה ושווה בין שווים.
אני מתחייב לעשות כל שביכולתי כדי שמקרה נורא כזה כמו שקרה כאן השבוע לא יחזור על עצמו. אלרואי, הלוואי ותהיה האחרון. לו רק היינו מכירים..".
