הוא כתב למעלה מ-120 ספרים בנושאים מגוונים ואף חיבור אוטוביוגרפי המתאר את הנהגותיו ואורחות חייו. במשך השנים לא התפרסמו כתביו אך לאחרונה, אט אט, יוצאים הכתבים לאור ומתגלה לנו אדם שמכיל בקרבו שילוב נדיר של גאונות עצומה לצד בקיאות, שכלתנות לצד רגשנות של מצווה וחיבת הקודש. הדברים הללו מיוחסים לרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים, האדר"ת, מי שהיה הרב של הערים פוניבז', מיר וירושלים וחותנו של הראי"ה קוק, שיום פטירתו חל השבוע בתאריך ג' אדר.
על אף שרוב חייו שהה האדר"ת בחוץ לארץ, אהבתו לארץ ישראל ולקיום המצוות התלויות בה היו בראש מעייניו. הוא העיד על עצמו שט"ו בשבט היה לו ליום לימוד במצוות התלויות בארץ, אך ייחל שהלימוד בחוץ-לארץ יהיה מעשי כאשר יגיע לארץ ישראל; הוא תיקן מעמד 'זכר להקהל', בו מתכנסים כל ישראל במוצאי השמיטה ליד הכותל המערבי, וכתב קונטרס ארוך לחזק את מצוות ביעור ווידוי מעשרות.
כעת, לאחר סיום שנת השמיטה ניתן לשוב ולעסוק בהפרשת תרומות ומעשרות ובחידושו של האדר"ת. במקרים רבים אנו מפרישים תרומות ומעשרות מכמות קטנה של פירות, כך ששיעור המתנות המופרשות קטן מאוד, בייחוד 'תרומה גדולה' שמפרישים אותה בימינו בכמות קטנה.
הפוסקים דנו האם יש חובה לתת לכהן כמות קטנה כזו שאינה חשובה בעיניו? הרמב"ם פסק שתרומה מועטת אין צורך לתת לכהן, ובעקבותיו כתב הרב משה מטראני שזו הסיבה שבימינו לא נוהגים לתת תרומה לכהן, משום שמדובר בכמות קטנה והוא לא מייחס לה חשיבות. לאור דבריו העיר בנו, הרב יוסף מטראני, שמדברים שיש בהם שימוש חשוב עבור הכהן יש חיוב לתת, כמו שמן תרומה להדלקת הנר.
לעומת גישה זו, פסקו הטור והרמ"א שגם כמות תרומה קטנה יש לתת לכהן. האדר"ת כתב שיש לנהוג כדבריהם וגם בזמן הזה שהכהן לא יכול לאכול את התרומה מ"מ יש חיוב לתת לו אותה והוא ייהנה בשריפתה או יתן לבעלי-החיים שלו.
הרב שלמה זלמן אוירבך מבאר שפוסקים אלו מודים במקרה ויש טרחה לתת לכהן שאין צורך לתת לו, אבל אם אין הדבר כרוך בטרחה רבה יש חיוב נתינה גם בכמות קטנה.
למעשה כאשר אנו מפרישים תרומות ומעשרות מהיבול הפרטי שלנו, הכמות קטנה, אין לכהן מה לעשות עם חצי מלפפון ולעיתים אף הנתינה כרוכה בטרחה – ולכן יש לעטוף את התרומה ולהניחה באשפה. אך אם יש בסביבה כהן שיש לו בעלי-חיים, או כשמדובר על כמות משמעותית, כגון שמן, מן הראוי לתת לכהן.
