ל' אישה בשנות השלושים לחייה נלחמה במשך שלוש שנים על החיים של בתה בת ה-6 שחלתה בסרטן השחלות כשהייתה בת 9 חודשים בלבד. לפני כחודש ימים בעקבות דימום שהחל אצל בתה מיהרה ל' לבית החולים והייתה בטוחה שמחלת הסרטן חזרה, היא לא תיארה לעצמה שהדימום אינו קשור למחלה אלא לסיוט אחר לגמרי.
"הילדה קראה לי לשירותים ואמרה שיש שוב דם, אני הייתי בטוחה שהדם הוא סימן שהמחלה חזרה התקשרתי לבתי החולים והייתי בהיסטריה", סיפרה ל' והמשיכה: "כשהגענו לחדר מיון אמרתי לרופאה שתבדוק טוב כי המקום עצמו לא נראה לי משהו היה נראה מוזר".
ל' תיארה את הרגע שעו"ס בית החולים הגיעה לדבר עם הילדה ובכך חשפה את הנורא כל: "היא באה לדבר עם הילדה, הילדה כל הזמן הזכירה את הילדים חשבתי שהם חברים שלה אך העובדת סוציאלית ניסתה להמשיך ולדובב אותה. אני לא יכולתי להקשיב אז יצאתי מהחדר. היא קראה לי ואמרה לי שיש חשד גדול שהבת שלי הותקפה מינית בבית הספר לא פעם אחת – אלא כמה פעמיים".
"זה הסיוט של כל הורה": האם מהצפון חששה שבתה חלתה – אך גילתה את הנורא מכל
עם החדשות המחרידות שגילתה האם היא מיהרה למשטרת ישראל להגיש תלונה על מה שאירע בין כותלי בית הספר וכפי שנאמר לה בבית החולים לעשות. ל' הייתה בטוחה שהאירוע הקשה לא יעבור בשתיקה אך לטענתה, בניגוד לתחושות שלה הדברים התנהלו אחרת.
"מהרגע שזה התגלה הייתי בטוחה שבית הספר יעזור לבת שלי, הייתי בטוחה שמישהו יראה שאכפת לו ממנה ויבוא לבקר אותה ידפוק בדלת ויבוא לבקר אך עד היום אף אחד לא בא, שלחו לי הודעה ומעבר לזה לא עשו כלום".
ל' בעקבות המקרה הקשה העבירה את בתה לבית ספר אחר אך התחושות הקשות לא עוזבות אותה כשמעל הכל היא חשה שמערכת החינוך הניחה לה להתמודד לבדה עם המקרה המזעזע. ל' תיארה את השיחה עם אנשי החינוך בבית הספר: "הגענו לפגישה אמרו לי שדואגים לבת שלי ושהם יעזרו אני עניתי להם שהם נכשלו, שהם לא דואגים באמת כי אם הם היו דואגים הם היו מנסים לעשות משהו".
1+עוד טענה האמא כי הטיפול בילדים הפוגעים נעשה בצורה לא ראויה והעובדה היא שהם עדיין לומדים בבית הספר שבו הכול התרחש: "הילדים עדיין בבית הספר, בית הספר מתנהל כאילו כלום לא קרה והבת שלי מתעוררת מאז עם סיוטים, בורח לה שתן וכל רעש הכי קטן היא קופצת בבהלה ושואלת אם הילדים האלה באים ועוד שואלים אותי למה העברתי אותה בית ספר?".
היא הוסיפה: "איך יכולתי להשאיר אותה בבית הספר אחרי מה שהיא עברה וחוץ מזה מי מבטיח שהילדים האלה לא עושים את זה לילדות נוספות? אני לא כועסת על הילדים אין לי טיפת כעס עליהם כי הם ילדים אבל איפה ההורים? איפה מחלקת החינוך? מי מבטיח שזה לא יקרה שוב אם אין ענישה?"
את ההתמודדות עם השלכות המקרה הקשה תמשיך ל' יחד עם בתה לסחוב עוד זמן רב. בינתיים היא מבקשת רק דבר אחד- להשמיע את קולה בכדי לתבוע צדק עבור בתה ועל מנת שמקרים מסוג זה לא יקרו שוב באף מקום אחר: "אין לי לילה ואין לי יום אני רק רוצה צדק לבת שלי סיפור כזה לא יכול לעבור לסדר היום".
1+ממשרד החינוך נמסר בתגובה לכתבה: "הנושא נמצא בחקירת משטרה והמשרד יפעל בהתאם לממצאים. במקביל, המקרה מטופל ומלווה ע"י גורמי המקצוע כדי ליצור אקלים מיטבי לכל הנוגעים בדבר למרות החלטת האם לא לשלוח את ביתה לבית הספר ולהעביר אותה למוסד חינוכי אחר. מפאת הרגישות והחיסיון, והיות ומדובר בקטינים בגילאים צעירים מאוד, לא ניתן לפרט מעבר".
ממשטרת ישראל נמסר: "כל תלונה המתקבלת במשטרה ומעלה חשד לביצוע עבירה פלילית, נבדקת ומטופלת ביסודיות, וכך גם במקרה זה. לאחר בדיקת נסיבות המקרה, התברר כי המעורבים מתחת לגיל האחריות הפלילית ואינם ברי עונשין בשל גילם. בהתאם, הועבר דיווח לפקיד סעד ולגורמי רווחה להמשך טיפול".
מהמחלקה לשירותים חברתיים נמסר: "הנושא נמצא בטיפול כל הגורמים המוסמכים. בשל צנעת הפרט לא נוכל להתייחס לפרטי המקרה".
