המראות הקשים המגיעים מטורקיה ומסוריה בעקבות רעידות האדמה שפקדו אותן מעלים שוב לשיח הציבורי והתקשורתי את מידת המוכנות של ישראל לתרחיש דומה.
בימים שבשגרה, אנו יכולים להתעלם מהאפשרות שגם אנו נאלץ, חלילה, באחד הימים להתמודד עם רעידת אדמה משמעותית. אולם, התנודות שהורגשו השבוע ברחבי הארץ והתיעוד שהציף את ערוצי התקשורת והרשתות החברתיות, טלטלו את הציבור הישראלי אל מחוץ למחוזות ההדחקה.

לצד הפחד הנלווה למצב, לטלטלה זו יש היבט חיובי, בעצם העלאת המודעות בקרב הציבור להיערכות הנדרשת, כמו גם ריענון ההנחיות לשעת חירום. אולם, עולה השאלה, האם אפקט זה מתקיים גם באוכלוסיות ומגזרים מסוגרים יותר, דוגמת הציבור החרדי, אשר מידת החשיפה שלו לפרסומים מצומצמת יותר.
מחקר שערכנו, בקבוצת מחקר משותפת של המרכז האקדמי לב והאוניברסיטה העברית בירושלים, בחן את ההיערכות לרעידת אדמה בחברה החרדית בישראל.
ממצאי המחקר המדאיגים אשר התפרסמו בעיתונות המדעית, הצביעו על רמה נמוכה של מודעות והיערכות לרעידת אדמה בקרב חרדים. המחקר חשף כי רק 6% מהנשאלים החרדים התכוננו לקראת האפשרות של רעידת אדמה, בעוד 77% מהם לא נקטו בפעולות היערכות לרעידת אדמה.

תוצאותיה הקשות של רעידת האדמה האחרונה הן קריאת השכמה המזכירה לכולנו את הצורך והאחריות המוטלים על מדינת ישראל והרשויות האמונות על כך, לפעול על מנת לגשר על הפערים הקיימים בהיערכות, הן בקרב הציבור החרדי והן בקרב קבוצות חברתיות אחרות.
חשוב לציין, שהנתונים העולים מן המחקר אינם משקפים מצב בלתי הפיך, אלא מדגישים את הצורך שמדינת ישראל תגבש תוכנית פעולה אשר במסגרתה תבחן כל קבוצת אוכלוסייה לעומק, על מאפייניה החברתיים והתרבותיים הייחודים, ולאור זאת תבנה אסטרטגיה שתכלול דרכי פעולה מותאמות לאותן אוכלוסיות.
אם נחזור לחברה החרדית כדוגמה, ראשית יש להתייחס לחסמים הקיימים, שעלו במחקר שערכנו. בין החסמים האלה ניתן למצוא פערים טכנולוגיים וחשיפה נמוכה של הציבור החרדי לאמצעי התקשורת שבהם מתפרסמות ההנחיות להיערכות, וסגירות של מוסדות חינוך חרדיים להדרכות, שרובן מועברות על-ידי פיקוד העורף. על כך יש להוסיף השקפות עולם חרדיות דוגמת פטליזם, הבא לידי ביטוי באמירות דוגמת ״כל מה שמתרחש הוא רצון השם״.

אולם, אמונתו ומאפייניו הייחודיים של הציבור החרדי אינם רק בגדר חסם, אלא יכולים גם לשמש אמצעי להסרת חסמים קיימים. כך לדוגמה, ניתן לגייס את החובה ההלכתית להיערך מול סכנות ("ונשמרתם מאוד לנפשותיכם") לטובת התגייסות להיערכות. ניתן גם להסתייע בערכים ונורמות קהילתיים המאפיינים את הציבור החרדי, דוגמת ערבות הדדית, לכידות חברתית ותמיכה קהילתית, להתמודדות טובה עם רעידת אדמה.
היבט חשוב נוסף הוא זיהוי ורתימה של מוקדי ההשפעה במגזר החרדי. למשל, המחקר מצביע על הפוטנציאל הגבוה הטמון בשיתוף פעולה מתמשך והדוק בין הרבנים למומחים הרלוונטיים, כגון סייסמולוגים, מהנדסים וגיאולוגים המתמחים ברעידות אדמה.
זאת לאור העובדה, ש-68% מהנשאלים במחקר ענו בחיוב לשאלה האם הוראה של מנהיג דתי או פסק הלכה ישכנעו אותם להתכונן לרעידת אדמה.
ולבסוף, נדרשת התאמה הן של המסרים והשפה בה מועברים המידע וההנחיות, והן של אמצעי המדיה אשר באמצעותם פונים לציבור החרדי. זאת על מנת להבטיח, שהמידע לא רק יגיע לאוזניים הנכונות, אלא גם יישמע על ידן.

כצעד ראשון, נדרשות התאמות תרבותיות ודתיות לשפה ולמושגים השגורים. כך לדוגמה, סטודנטיות חרדיות בחוג לסיעוד במרכז האקדמי לב, אשר לקחו חלק בהכשרת צוותי הסברה לציבור החרדי, גילו שמצגת ההדרכה כללה הסבר על תנועת הלוחות הטקטוניים תוך התייחסות לתקופת זמן של "10-20 מיליון השנים האחרונות".
ביטוי זה סותר את האמונה הדתית והחרדית לפיה העולם נברא לפני 5,783 שנים, ועלול לעורר אנטגוניזם ואי-אמון בקרב רבים בציבור החרדי, ובכך לפגוע במאמצי ההסברה.

לאחר התאמת התכנים יש להעבירם באמצעי מדיה המקובלים ולגיטימיים בחברה החרדית, ובעלי התפוצה הרחבה ביותר. בעוד רובנו מצאנו את עצמנו מוצפים ביממה האחרונה בגל של עדכונים וריענון הנחיות בוואטסאפ ואינסוף ראיונות טלוויזיה, רדיו וסרטוני רשת, עלינו לזכור שרוב הציבור החרדי אינו מצוי בזירות אלה. לכן, יש לוודא את העברת המידע גם בכלי תקשורת חרדיים ובאפיקי מידע דוגמת מודעות רחוב, עלונים וקווי נייעס (עדכוני חדשות המועברים בטלפון).
כעת לא נותר אלא לקוות, שבמציאות הישראלית רצופת האירועים, קריאת ההשכמה המטלטלת והכואבת שקיבלנו השבוע לא תדעך ותיבלע שוב אל תהום הנשייה, אלא תביא להתנעתו של תהליך מתמשך ועקבי, בשיתוף כל הקהילות והמגזרים בישראל, לפני שהאדמה תרעד תחת רגלינו.
ד"ר צביקה אור הוא מרצה וחוקר בחוג לסיעוד במרכז האקדמי לב. פרופ' אמוץ עגנון הוא חוקר רעידות אדמה מזה שלושה עשורים, ראש מרכז ניב לגיאואינפומטיקה במכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית
