היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, קובעת כי לא ניתן לקדם את חקיקת "חוק היועמ"שים" במסלול של הצעת חוק מטעם ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. את הקביעה הזו הציגה אפיק ליו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, במכתב ששיגרה לו היום (רביעי). במכתבה מציינת אפיק כי המסלול של "הצעת חוק מטעם ועדה הוא מסלול חריג, שהתנאים לשימוש בו קבועים בתקנון הכנסת. על פי תנאים אלו, ההצעה חייבת לעסוק בנושאים הנמצאים בסמכות אחת הוועדות המוסמכות להציע הצעת חוק מטעם הוועדה, וכן שהנושא שהצעת החוק עוסקת בו מנוי ברשימה הסגורה של הנושאים הקבועים בסעיף 80 לתקנון.
"על-פי סעיף 100 לתקנון הכנסת, תחומי העניין של ועדת החוקה, חוק ומשפט הם: חוקת המדינה, חוקי יסוד, חוקים וסדרי משפט. רשימת הנושאים שבהם ניתן להגיש הצעת חוק מטעם ועדה המנויה בסעיף 80 היא: חוקי יסוד, עניינים שמתחייבים מתיקון של חוק יסוד ומוצעים לצדו, הכנסת, חברי הכנסת, הבחירות לכנסת, מפלגות, מימון מפלגות ומבקר המדינה. כולם נושאים הנוגעים לליבת פעילותה של הכנסת כרשות מכוננת, עניינים הנוגעים לניהול ענייניה הפנימיים של הכנסת, עניינים הנוגעים במישרין לסיעות ולמפלגות ונושאים הקשורים בפיקוח הכנסת על הממשלה באמצעות מבקר המדינה", הוסיפה אפיק.
1+לדבריה של אפיק, אף שהצעת חוק היועמ"שים מנוסחת כתיקון לחוק יסוד הממשלה, לא מדובר בנושא המתאים לחקיקה כחוק יסוד, וממילא חקיקתו איננה יכולה להתבצע במסלול של הצעת חוק מטעם הוועדה. "נראה שסוגיית מעמדו ותפקידו של היועץ המשפטי לממשלה (שאינם מוסדרים בחקיקה כיום) הולמת יותר הסדרה בחקיקה רגילה ולא בחוק יסוד וקביעתו של הסדר זה בחוק יסוד: הממשלה נראית מעט מאולצת. כך, חוקי היסוד המשטריים עוסקים לרוב במערכת היחסים שבין הרשויות השונות ולא בעניינים המתעוררים בתוך רשות מסוימת. אף הסדרת סמכויותיו של הייעוץ המשפטי לכנסת קבועה בחקיקה רגילה בלבד, בחוק הכנסת", הסבירה אפיק.
"לאור האמור, אני סבורה כי הסדרת הנושא האמור אינה תואמת את העניינים המאפשרים לוועדה להציע הצעת חוק מטעמה בהתאם לסעיף 80 לתקנון, בהתאם לנוהג בכנסת ולאופן שבו יושם הסעיף האמור לאורך השנים", סיכמה אפיק את חוות דעתה בנוגע לחוק היועמ"שים. מנגד, בנוגע לתיקון לחוק יסוד השפיטה מסקנתה של אפיק שונה. התיקון לחוק עוסק בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהגבלת השימוש בעילת הסבירות, בסמכות בית המשפט להחיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ועל חקיקה רגילה ובהסדר של "פסקת ההתגברות".
לדבריה, "בעניינם של הסדרים אלה אין חולק שמדובר בהסדרים חוקתיים שמסדירים את יחסי הרשויות ובפרט יחסיה של הכנסת והרשות השופטת. כמו כן, האכסניה המתאימה לרוב הסוגיות הכלולות בהצעה היא חוק יסוד או בתיקון אחר שמתחייב מתיקון חוק יסוד ולפיכך הם עונים על תנאי סעיף 80 בתקנון". לנוכח זאת ציינה עו"ד אפיק, "אמנם, הליך של הצעת חוק מטעם ועדה בכלל, וקידום הצעה לתיקון חוק יסוד כהצעה מטעם ועדה בפרט, אינם מתרחשים תדיר, אך אין בכך כדי לקבוע שחל איסור לקדם את הנושאים כאמור בדרך של הצעת חוק מטעם ועדה".
