בתחילת נובמבר הודיע ראש עיריית חברון הפלשתיני על מבצע ברברי: כל תושב שיביא לו גוויית כלב משוטט שהרג יקבל 20 שקלים. התוצאות כמובן לא איחרו לבוא בדמות מבול סרטוני התעללות בכלבים, סרטונים מעוררי גועל שהעלו ערביי חברון לרשתות. ומי לדעתכם נמצא האשם בכך אליבא דעיתון הארץ? ניחשתם נכון. אתם, הישראלים.
"איך נהפכה עיר תוססת, עיר מסחר של הרשות הפלסטינית, לעיר שתשלום של 20 שקל על הריגת חיה נחשב בה לפרס בעל ערך?" שאלה חנין מג'אדלה, וענתה: "בגללם (הישראלים, ח"ע), כי כדי להגן על כמה מאות מתנחלים, הם הרסו את החיים של מאות אלפי פלסטינים".
#הכובשים_הערבים_מדווחים ראש עיריית חברון: "כל אזרח שהורג כלב משוטט או נותן לנו אותו ומונע ממנו לפגוע באנשים מקבל 20 שקלים". pic.twitter.com/f6RGjMXFkY
— אבי גולד🕊🕊🕊 (@gold0544889679_) November 2, 2022
לדבריה, "הם לקחו רחוב מרכזי, רחוב השוהדא, שהיה תוסס ושוקק, חלק מהמרכז המסחרי של העיר, וגירשו ממנו את הסוחרים ואת התושבים. הם הפכו את חברון ללב האפרטהייד של הגדה המערבית".
יודנריין בחברון
מג'אדלה ועורכיה מנצלים את חוסר ההיכרות של קוראי הארץ עם המצב בחברון ומציירים להם תמונת מצב כוזבת.
הנה תמונת המצב האמיתית: בעיר חברון נמנים כ-215 אלף נפש, והיא משתרעת על פני כ-22 אלף דונם. ב-97% משטח העיר אסור ליהודים להימצא באיסור מוחלט וחמור. אפילו לא רק לישראלים; ליהודים באשר הם יהודים, כולל בעלי אזרחויות שאינן ישראליות. באותם 21,340 דונם שאליהם אסור ליהודים להיכנס מתקיימים חיים פלשתיניים בשליטה עצמית בניצוחו של ראש העירייה רב-העלילה המדובר.
איך אפשר "להרוס חיים של מאות אלפי פלסטינים", כטענת מג'אדלה, אם 97% משטח העיר אסור בכניסת יהודים?
הדהודי הארץ
ומה באשר לרובע היהודי, אותם 3% מהשטח שבו חיים היהודים?
הבה נבחן גם את זה: לאורך כל ההיסטוריה התקיימו ברובע היהודי בחברון חיים יהודיים שוקקים עד פרעות תרפ"ט, שבמהלכן טבחו ערביי חברון בשכניהם היהודים ללא רחם באחד ממופעי תאוות הרצח המזעזעים שלהם לאורך ההיסטוריה.
אחרי ששוחררה עיר האבות במלחמת ששת הימים (תשכ"ז, 1967) חזרו היהודים לרובע היהודי, ובידיהם שטרי בעלות תקפים על נכסיהם, חלקם הגדול לאורך רחוב השוהדא. בנכסים: בית הדסה, בית רומנו, בית אברהם אבינו, בית חסון, בית קסטל, בית העלמין היהודי העתיק ועוד.
השוהדא אכן היה רחוב "תוסס ושוקק", כדברי מג'אדלה, ואכן "חלק מהמרכז המסחרי של העיר", אבל יש סיבה שחלק מתושביו הערבים גורשו באינתיפאדה השנייה. הגירוש הזה הוא תוצאה של עלייה חדה במספר הפיגועים הרצחניים נגד יהודים, בחסות הדוחק והחיכוך הרב ברחוב, שכאמור גובל ברובע היהודי וחלקים נכבדים מהנכסים בו בבעלות יהודית.
זאת ועוד, העתקת השוק למקומו החדש במערב העיר, בסמוך לעורק תנועה ראשי (כביש 60), לא הייתה מהלך ישראלי נגד ערביי חברון אלא בדיוק ההפך: מהלך של עיריית חברון הערבית, שנבע ממקומו הלא נוח של השוק ומדרכי הגישה הבעייתיות אליו. במסמכים הרשמיים של התוכנית הוגדר השוק בשוהדא "מפגע תחבורתי, תברואתי ותכנוני", והוא הועתק למקומו החדש לשמחתם הרבה של ערביי חברון.
ולבסוף, האם בכלל יכולים כמה מאות יהודים המצטופפים במתחם כלוא ששיעור שטחו 3% משטח העיר, שהיה לאורך כל ההיסטוריה רובע יהודי, "להרוס את חייהם של מאות אלפי פלסטינים"? האם זה מה שגורם לערביי חברון להרוג כלבים? ואם הם עושים זאת מאילוצים כלכליים חריפים, מדוע הם מצלמים את ההריגה ומעלים את הסרטונים לרשתות החברתיות?
התעמולה הערבית יצרה אקסיומה על חברון, והארץ נלהב להדהד אותה גם כשמדובר בהריגה ברוטלית של בעלי חיים. אין גבול לגיחוך.
