חג חנוכה הוא חג שאנו נדרשים לקחת יוזמה ולפעול, ללא הוראה אלוקית מפורשת. זהו החג הראשון בו יוצא עם ישראל ללא הוראה נבואית, ללא הנחיה אלוקית, והדבר הזה דורש אומץ, גבורה ואמונה בכוח האלוקי שבתוכנו – "כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר כך להאמין בעצמו" (צדקת הצדיק קנ"ד).
אחד הדברים הנדרשים ביותר, כדי שהאדם יוכל לצאת למהלכים אדירים הדורשים גבורה ואומץ ולשנות את העולם, זה בית חם ואוהב, משפחה שעוטפת בחום, ידיעה שגם כאשר הוא ייצא להאיר את העולם ויתקל ברוחות חזקות שיעמדו נגדו, הוא לעולם לא לבד – יש לו גב של משפחה אוהבת ותומכת.
מצוות חנוכה היא "נר איש וביתו". מי שאין לו בית מאחוריו לא יוכל לעולם לצאת לרחוב החשוך ולהאיר אותו, רק מתוך הבית אפשר לצאת להאיר את החשיכה. כשאנו מתבוננים בגבורת החשמונאים אנו מוצאים שהבית מקבל מקום משמעותי וחשוב. המרד החשמונאי מובל על ידי משפחה: "בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו".

הרב יצחק ניסנבויים הי"ד מציין שיש כאן חיבור מופלא בין אב לבניו; בין צעירות, חדוות נעורים ועוצמה, לבין הדרת הזקנה. מתתיהו הזקן, יכול לפעול כי הוא יודע שבניו איתו, הן בבכי ובצער. וכמו שכתוב בספר המכבים: "ויקרעו מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שק ויתאבלו מאד" – והן בהתחזקות מול הניסיון לבטל את אמונתם – "ויהי כאשר באו פקידי המלך עיר מודעית להעביר את העם מתורת ה' לעבודת האלילים ולזבוח להם, וילוו אליהם רבים מבני ישראל, ומתתיהו ובניו התחזקו".
גם היוונים מבחינים במקור הכוח של מתתיהו ומזכירים לו שוב ושוב את בניו: "ויאמרו שרי המלך אל מתתיהו לאמור. הן איש נגיד ונכבד אתה בקרב עמך, ומספר בניך רבים וגם רבה משפחתך, לכן קרב נא אתה ראשונה לעשות את מצוות המלך כאשר עשו בכל מדינות מלכותו, וגם כל אנשי יהודה וירושלים. ואתה ובניך תמצאו חן בעיני המלך, וייתן לכם זהב וכסף ומתנות יקרות".
אך מתתיהו בוטח במשפחתו, הוא יודע את אמונתם ועוצמתם: "וישא מתתיהו את קולו ויאמר: אם אמנם יסורו כל עבדי המלך גוי גוי מאלוהיו וישמעון לקולו להמיר את חוקות אבותיהם. לא כן אנכי ומשפחתי, כי לא נסור ימין ושמאל מאחרי חוקות אבותינו. חלילה לנו לשוב ממצוות ה' אלוהינו ולהפר בריתו אתנו. לכן את דתי המלך לא נעשה, ואת חוקותינו לא נמיר בחוקות המלך".

מכוח תורת אבות ומחיבור הבנים והאבות מתתיהו מעיז להתמרד, ומיד לאחר מכן להתחיל את מלחמה האדירה על אמונת ישראל מדורי דורות: "וירץ אחרי כן בתוך העיר ויקרא בקול גדול ויאמר: מי האיש החרד לתורת אלוהיו ומחזיק בבריתו – יבא אחרי. ויברח הוא ובניו אל הרי המדבר, ויעזבו כל אשר להם בתוך העיר".
הרב נריה זצ"ל מוסיף ומראה שבנוסח התפילה מוזכרים שלושה דורות: יוחנן, מתתיהו ובניו, ומעיר שכאשר ישנם שלושה דורות המחוברים זה לזה, ומחוברים יחד לאידיאל הגדול של קידוש שם ה' בעולם, הרי שדבר לא יכול לעצור בעדם. כפי שכתוב: "והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
היוונים ניסו בגזירתם להחליש את עוצמת המשפחה וגזרו כל מי שנישאת תיבעל להגמון תחילה, וכן גזרו על מילה (על המשכיות הברית), ועל השבתות והמועדים (שהם זמני ההתכנסות המשפחתית), כי הם הבינו את מקור הכוח הגדול של המשפחה. גם בדורנו נראה שהדבר החשוב והיסודי ביותר הוא להצליח להקים משפחות בהם ההורים והילדים מחוברים ומאוחדים באהבה גדולה לאמונה גדולה, משפחות שנותנות עוצמה וכוח, גבורה להוביל מהלכים ולעמוד בניסיונות. ננצל את ימי החנוכה הללו, לחיבור ואיחוד של המשפחה הגרעינית והמורחבת.
הכותב הוא ראש הכולל בישיבת הר ברכה
