התוצאות הצמודות בין המפלגות הפתיעו את הפרשנים, שציפו כמעט כאיש אחד לגל של ניצחונות רפובליקניים ולהשתלטות ברורה של המפלגה על שני בתי הקונגרס. היעדר הניצחון הברור מבהיר כמה אמיתות חדשות – ולאו דווקא משמחות – בנוגע למצב הפוליטי-חברתי השורר כיום בארצות הברית.
הלקח העיקרי שעולה מתוצאות הבחירות הוא שהעם האמריקני מפולג ומקובע בקיטובו. היום אי אפשר כמעט לדבר בהכללה על "העם האמריקני". יש לפחות שנים עמים באמריקה, וזולת שליטה סבירה בשפה האנגלית אין ביניהם מכנה משותף של ממש. כל עם חי בעולם ערכי, מושגי, תקשורתי ותודעתי משלו, שלרוב פוסל את העולם המקביל של העם האחר. סדר העדיפויות של שני העמים אחר. הערכת האינטרסים של חברי שני העמים גם היא אחרת.
אי-שביעות רצון
הציפייה לניצחונות כבירים של הרפובליקנים הייתה מבוססת על נתונים יבשים שעד לא מזמן באמת קבעו את גורל הבחירות. ראשית, ארצות הברית נתונה במיתון כלכלי. רמת האינפלציה נעה סביב שמונה אחוזים כבר כמה רבעונים – שיא של ארבעים השנים האחרונות. מחירי הדלק הנוסקים פוגעים קשות במעמד הבינוני והנמוך. המחסור הגובר בגז ובסולר גורמים לעלייה מטאורית במחירי החשמל וההסקה, ואנו עומדים בפתח עונת החורף.
הפגיעה הממושכת בקווי האספקה, שטרם התאוששו מהסגרים של הקורונה, מביאים לידי מחסור ניכר במרכולים. מדפי מזון ריקים בערים מרכזיות של ארצות הברית – דבר שמרבית האמריקנים לא חוו מעולם – הפכו למראה שגרתי ומוכר בשנתיים האחרונות. תוסיפו על כל זה עלייה דרמטית בריביות, שגורמת לעלייה בהחזרי משכנתאות, וגם עלייה היסטורית במחירי הדירות להשכרה, ויש די והותר סיבות להתמרמרות כללית כלפי המפלגה הדמוקרטית, השלטת. היסטורית, מפלגה ששולטת במצב כלכלי ירוד כמו זה של היום נופלת נפילה קשה בבחירות.
2+שנית, לצד המשבר הכלכלי, שסופו אינו נראה באופק כלל, יש משבר פשיעה. פועל יוצא של מדיניות אכיפה פרוגרסיבית, שמקילה על פושעים ומביאה לידי שחרור סיטונאי כמעט אוטומטי של עבריינים אלימים, הוא שבערים הגדולות, הבינוניות והקטנות בארצות הברית שהמפלגה הדמוקרטית שולטת בהן חלה עלייה דרמטית בפשיעה החמורה.
בשיקגו למשל יש בימים אלו רצח בכל עשר שעות. מתחילת השנה נרצחו שם שמונה מאות חמישים ושישה אנשים. בניו יורק אירעו מתחילת השנה מאה ועשרה אלף פשעים חמורים – לרבות רצח, אונס, שוד מזוין, תקיפה אלימה ועוד – עלייה של קרוב לשלושים אחוזים משנת 2021. שוטרים מקבלים יחס עוין מהשלטונות הפוליטיים ועוזבים את המשטרה בקצב הולך וגדל, ובערים המרכזיות בארצות הברית נוצר מחסור חמור ומסוכן בכוחות משטרה.
שלישית, המדיניות הפרוגרסיבית כלפי הפשיעה הולכת יד ביד עם מדינית חינוכית פרוגרסיבית שמחנכת את ילדי ארצות הברית להאמין כי מדינתם ועמם נולדו בחטא העבדות של שחורים מאפריקה ושהחברה שלהם גזענית במהותה. מדיניות חינוכית, שמקדמים פוליטיקאים דמוקרטים, ארגוני המורים, מנהלים ומורים פרוגרסיביים מפלה לרעה נגד בנים, נגד לבנים, נגד אסייתים ונגד יהודים. לדוגמה: בשנה שעברה הוציא שר המשפטים האמריקני מריק גרלנד הנחיה לבולשת הפדרלית להתייחס להורים המוחים נגד האינדוקטרינציה והאפליה שממנה סובלים ילדיהם כאל "טרוריסטים מקומיים".
רביעית, לצד כל זה יש גם מחיקה של הגבול עם מקסיקו. מיומו הראשון בבית הלבן הפסיק הנשיא הדמוקרט ג'ו ביידן לאכוף את חוקי ההגירה בגבול הדרומי ואף עודד כניסה בלתי חוקית לתוך ארצות הברית דרך נהר ריו גרנד, המפריד בין ארצות הברית למקסיקו. על פי הערכות המשרד לביטחון המולדת, מאז ינואר 2021 חצו את הגבול קרוב לחמישה מיליון מהגרים בלתי חוקיים.
2+ההערכות הרווחות שלפיהן הרפובליקנים עמדו לקראת ניצחון סוחף בבחירות התבססו על סקרים שנערכו בחודשים האחרונים וחשפו אי-שביעות רצון קבועה של מצביעים לנוכח המצב הכלכלי, הפשיעה הגואה, ההגירה הבלתי חוקית, האינדוקטרינציה בבתי הספר והגזענות הרשמית של שלטונות דמוקרטיים בשלל אפיקי חיים.
אם כן, למה בכל זאת לא הייתה תזוזת קולות של ממש?
