accessibility-icon
share-icon
צילום: דובר צה"ל
צילום: דובר צה"ל

לאחר שני כישלונות - בצה״ל מכריזים: פיילוט הטנקיסטיות הסתיים בהצלחה

הלל ביטון רוזן

הלל ביטון רוזן

ב חשון ה'תשפג (27.10.22)

2

0

like

0

dislike

נס פיילוט הטנקיסטיות בצה״ל: לאחר שלפני מספר שנים נמדדו כ-30 שניות לטעינת פגז, כעת בצבא טוענים שהלוחמות מבצעות זאת ב-6 שניות בלבד ● בנוסף, הנזק הבריאותי ממנו הזהירו בחיל הרפואה - נעלם כלא היה


הלוחמת שבטנק – היתכן? לאחר שנכשלו פעמיים בשילוב חיילות בחיל הגנת הגבולות כלוחמות שריון, בצה"ל מכריזים היום כי הפיילוט השלישי עבר בהצלחה.
בעבר שני פיילוטים של צה"ל לשילוב לוחמות בחיל השריון, ושניהם נכשלו בגלל עומס בריאותי על הבנות, כפי שקבעו בחיל הרפואה.

כעת באופן תמוהה נעלמו כל הסיכונים הרפואיים, בטענה שבניית סרגל המאמצים התבצעה בצורה טובה יותר, כשהטנק הוא אותו טנק, והפגז הוא אותו פגז. מבחינת סדר הגודל של ההפעלה הכוללת, מדובר רק על ארבעה טנקים של לוחמות שריון שישולבו בחיל הגנת הגבולות ויוצבו בגבול מצרים.

נוסף על דברים אלה, לא ניתן להתעלם מהנתונים שעלו בעבר על זמן רב של טעינת פגזים שלקח ללוחמות בפיילוט, מעל חצי דקה, אך כעת בצה״ל טוענים שהלוחמות עמדו על זמן ממוצע של 6 שניות בלבד, שיפור קיצוני ולא מוסבר.

maximize-image
images-count2+
לוחמות שריון על טנק. צילום: דובר צה"ל

פרשננו הצבאי ירון בוסקילה אמר כי החלטת הרמטכ"ל על שילוב לוחמות טנקים במערך הגנת הגבולות בהסתמך על הבחינה המקצועית שערך צה"ל, קובעת למעשה כי ממצאי הבחינה קובעים כי יש הבדל בין שילוב בנות במסגרת צוותי טנק במערך המתמרן לבין צוותי הטנק המוצבים למשימות הגנת הגבולות.

משכך, מוסיף בוסקילה, הבחינה קובעת שבכל הקשור להיבטים המקצועיים והפיזיולוגים אין מקום לשלב בנות בהכשרות, במשימות ובמסגרות המיועדות למשימות תמרון במבצעים צבאיים או במלחמה ושילובן יוגבל למשימות הבט"ש בגבולות בו הפעלת הטנק נעשית במסגרות קטנות לצורך חיזוק יכולת הדיוק, הטווח ועוצמת האש בביטחון השוטף.

maximize-image
images-count2+
לוחמת על טנק. צילום: דובר צה"ל

אל"מ במיל' טל בראון אמר בתגובה לפרסום: "שילוב לוחמות בטנקים בחיל הגנת הגבולות מעלה תהיות מקצועיות וערכיות כאחד הנוגעות לאמינות הניסויים עד כה, ליכולת להגן על אמיתות מקצועיות נוכח חדירת אג׳נדות זרות לצבא ועוד. במה השתנה הניסוי הזה מיתר מהניסויים שבוצעו ונכשלו בשריון בשנים האחרונות? אם הקריטריונים נותרו זהים ולפתע הניסוי הצליח- האם היו הניסויים עד כה אמינים, ללא משוא פנים והטיות של אג׳נדות וגורמים זרים? האם ספי הכשירויות והמדדים שנקבעו בחיל השריון ובמחלקת כושר קרבי נותרו בעינם או שמא שונו הכשירויות והותאמו המדדים כפי שמוכר לנו ממקרים דומים?" שאל האל"מ במיל'.

בראון הוסיף: "מעל לכל זאת ועוד נשאלת השאלה האם ערך הניצחון גובר על ערך השוויון, נוכח סוגיות הנוגעות לאפקטיביות, יעילות ורלוונטיות מבצעית של כוח לוחם. אם השונות הרלוונטית אינה רלוונטית עוד בשריון לכאורה, אזי מדוע לא יעשה הדבר בחטיבות שזהו יעודן, מקצוען וליבת עיסוקן? שהרי השילוב הבא של לוחמות, בין אם מכניעה, הבנה או החלטת הבג״ץ שיככב בתקשורת בקרוב – יגע בשילוב הלוחמות בחטיבה 7, 188 או 401 דווקא".

maximize-image
images-count2+
לוחמת שריון. צילום: דובר צה"ל

"התעלמות או ביטול לכאורה של סוגיות פיזיולוגיות, חברתיות ומבצעיות כמכלול, שלהן משמעויות והשלכות ארוכות טווח, עלול לעלות לכולנו ביוקר בעימות הבא. צבא לא צריך לרצות קבוצה בעלת אג׳נדה זרה זו או אחרת באוכלוסייה. צבא צריך להתמודד עם מכשולים בשדה הקרב ולא בבג״ץ, ולבסוף – לנצח את האויב!" אמר בראון.

מארגון תורת לחימה נמסר בתגובה: "מצער שהרמטכ"ל מכריז על 'הצלחות' שהוא עצמו לא מאמין בהן – בלחץ בג"ץ. הפיילוט הראשון נכשל בשנת 2015 בטענה שהלוחמות לא עומדות ברף הפיסי שנקבע, לאחריו בוצעו עוד שני פיילוטים נוספים בלחץ בג"ץ והפמיניזם הרדיקלי, שלא למטרת בניית חוסנו של צה"ל וגם הם כשלו. 'לפתע' הפיילוט הצליח. מטרתו של צה"ל הוא לנצח ולהכריע את האויב, ולא להיות שדה ניסויים ל'שוויון' מדומה, שלא ראינו אפילו בעולם הספורט. הציבור בריא ומבין זאת, עם ישראל יטפל טיפול שורש באקטיביזם המשפטי ובחולשות הפוגעות בצה"ל".

עקבו אחרינו גם ב-Google News