● זליג שטרוך נולד ב1946 בקזחסטן, ברית המועצות. הוא עלה לישראל עם משפחתו בשנת 1962, למד עברית בקיבוץ 'בית קמה' ומשם עבר עם משפחתו לאשקלון. במסגרת השתתפותו בגדודי הנוער, הוא החל להתאמן בקליעה וגילה כישורים נהדרים מהרגע הראשון. שנתיים לאחר שעלה לארץ, כבר צורף לנבחרת הישראלית לקליעה.
● שנה אחת בלבד לאחר שנהיה חבר הנבחרת לקליעה, ספורט אולימפי בו ניתן להתחרות בקליעה למטרה במגוון סוגי כלי נשק, הוא הוכתר כאלוף ישראל בכדור שכבה, כאשר קלע 595 נקודות מתוך 600 אפשריות ושבר את השיא הישראלי.
● בשנת 1968 הוא כבר נשלח כנציג מטעם ישראל לאולימפיאדת מקסיקו. שם הוא התחרה בקליעה ברובה 3 מצבים, והגיע למקום ה 51. לאחר מכן הוא הגיע לתחרות אסיה, שם זכה בשלוש מדליות קבוצתיות עם חבריו לנבחרת, והביא הישגים מרשימים לישראל בת ה22.
"11 ספורטאים יהודים קיפחו את חייהם – דווקא בגרמניה"
● בשנת 1972 נמנה עם משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן והספיק להשתתף בתחרות רובה קליבר זעיר מצב שכיבה מ-50 מטר, שבה הגיע למקום 57 עם 589 נקודות. בזמן שחדרו המחבלים למגורי הישראלים, הסייף דן אלון, שראה את תחילת האירוע של השתלטות מחבלים על ספורטאי המשלחת הישראלית, מיהר לספר זאת לארבעת חבריו למשלחת ולחדר, בניהם זליג. הם הבינו שהם חייבים לברוח מיד.
● בכדי לא לעורר רעש הלכו לאט זליג וחבריו הספורטאים אל מרפסת חדרם, תוך שהם מנסים להסתתר מהחוטפים. הם קפצו מהמרפסת למטה, על אף הגובה הניכר וכך לא נחטפו עם שאר חבריהם. את זיכרונותיו מאותו טבח קיבץ זליג בסרט הדוקומנטרי "היום ה-11: ניצולי מינכן 72'", ששודר בערוץ ההיסטוריה. גם בחלוף השנים, ולמרות הישגיו שהמשיכו להדהים את עולם הקליעה האולימפית, זליג לא יכל לתת לזיכרונות הטבח המרושע לחלוף ממנו והוא טוען שהישרדותו מלווה ברגשות אשם רבים שמלווים אותו עד היום.
