בחלק הראשון של סדרת הכתבות "גרסת נתניהו" חשפתי את הפרוטוקולים והערכות המצב שהוצגו לראש הממשלה בנימין נתניהו בשבועות שקדמו לטבח 7 באוקטובר. הערכות שלפיהן חמאס אינו מעוניין במערכה רחבה, שעזה יציבה ושניתן להגיע להסדרה ממושכת – לצד אזהרתו של נתניהו בדיון סגור קצת יותר מחודש לפני הטבח: "אם זה לא רהב זה יפגוש אותנו מהר, נפגוש את זה בחגים".
הערב, בחלק השני, אני חושף את גרסתו של נתניהו למה שהתרחש בשעות הקריטיות ביותר: הלילה שבין 6 ל־7 באוקטובר ובוקר שמחת תורה עצמו – לצד עדותו בנוגע לאחת הסוגיות המרכזיות במחדל: תוכנית הפשיטה של חמאס, "חומת יריחו".
הלילה שלפני הטבח: "שום סימן לא הגיע"
ב־20 הימים שקדמו למתקפה התקיימה שורה של דיונים והתייעצויות ביטחוניות. לפי החומרים שהוצגו בעדותו של נתניהו למבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צה"ל ושב"כ לא הציגו בפניו סימן שממנו ניתן היה להבין כי חמאס נערך למתקפה רחבת היקף בבוקר שמחת תורה.
שלושה ימים בלבד לפני החג קיבל ראש הממשלה הערכת מצב של שב"כ שלפיה הגזרה נרגעה לאחר ימים של מתיחות. על פי גרסת נתניהו, הוא נחשף לכך שחמאס פתח במתקפה רק לאחר שהטבח כבר החל.
האזהרה המצמררת של נתניהו לפני הטבח: "נפגוש את זה בחגים"
מבקר המדינה ביקש מנתניהו לפרט את לוח הזמנים המלא של הלילה שקדם למתקפה ושל בוקר 7 באוקטובר. מהפרוטוקולים שהוצגו עולה, לטענת ראש הממשלה, כי במהלך הלילה לא הועבר אליו באמצעות המזכיר הצבאי סימן או התרעה על המתרחש ברצועה.
אלא שכאן מגיע אחד החלקים המשמעותיים ביותר בעדות.
05:15: מה העריך ראש השב"כ שעה ורבע לפני הטבח?
נתניהו מספר למבקר כי בשעה 09:47 בבוקר 7 באוקטובר התקבל במזכירות הצבאית של ראש הממשלה מסמך שב"כ המתעד הערכת מצב שקיים ראש הארגון דאז, רונן בר, בשעה 05:15 – כשעה ורבע בלבד לפני פרוץ המתקפה.
לפי הדברים שמצטט נתניהו מהמסמך, גם בשעה הזו לא זוהתה האפשרות שמתקפת הענק של חמאס עומדת לצאת לדרך. "בשעה 09:47 מתקבל במזכירות הצבאית של ראש הממשלה מסמך של השב"כ על הערכת מצב שסיים ראש הארגון רונן בר בשעה 05:15", אמר נתניהו בעדותו.
לפי המסמך, ראש השב"כ הציג מספר הנחות עבודה באשר למתרחש בצד החמאסי. האפשרות שמדובר ב"שגרה דרוכה" הוגדרה כפחות סבירה, וכך גם האפשרות שמדובר בתרגיל. אלא שגם האפשרות הדרמטית ביותר – יציאה למערכה רחבה – לא הוערכה כסבירה.
"באשר ליציאה למערכה רחבה – מניח רונן בר כי הסיכוי לכך נמוך לאור היעדר אינדיקציה מודיעינית", נכתב לפי עדותו של נתניהו, לצד ההערכה כי בחמאס "חוששים בעיקר מפעילות התקפית שלנו". כשעה ורבע לאחר אותה הערכת מצב, מחבלי חמאס פתחו במתקפה.
הטענה החמורה של נתניהו: הסעיף ש"נוסף באורח פלא"
כאן מעלה נתניהו בפני מבקר המדינה טענה חמורה במיוחד. לדבריו, במסמך המתעד את הערכת המצב בזמן אמת לא מופיע כל אזכור להנחיה של ראש השב"כ למזכיר הצבאי של ראש הממשלה להעיר את נתניהו או לעדכנו באירועי הלילה. אלא שלטענת נתניהו, כאשר שב"כ פרסם כשנה וחצי לאחר מכן את תחקיריו על כשלי 7 באוקטובר, הופיעה בהם טענה שלא נמצאה, לדבריו, במסמך המקורי.
"במסמך לא מופיע כל אזכור להנחיה שניתנה לכאורה למזכיר הצבאי על אירועי הלילה", אמר נתניהו למבקר המדינה. "עם זאת, במסמך שצירף רונן בר לתחקירי השב"כ על הכישלון בשבעה באוקטובר נוסף סעיף זה באורח פלא".
מדובר בטענה של נתניהו בנוגע לפער בין המסמך מזמן אמת לבין החומר המאוחר של שב"כ. לפי גרסתו, הטענה שלפיה ניתנה הנחיה למזכיר הצבאי להעיר אותו אינה מופיעה בתיעוד המקורי שעליו הוא מסתמך.
"חומת יריחו": מה ידע נתניהו?
חלק מרכזי נוסף בעדות עוסק בתוכנית "חומת יריחו" – תוכנית הפשיטה רחבת ההיקף של חמאס. מבקר המדינה שאל את נתניהו ישירות: "כראש ממשלה, בהסתכלות לאחור, עד כמה היית שותף אודות האיומים מעזה? האם נחשפת למסמך חומת יריחו לאורך השנים?".
תשובתו של נתניהו הייתה חד־משמעית: לדבריו, הוא מעולם לא נחשף למסמך.
נתניהו טען כי בקיץ 2021, כשלושה חודשים לאחר מבצע שומר החומות, חל שינוי משמעותי בתפיסת חמאס. רעיון הפשיטה, שהיה עד אז לדבריו רעיון ראשוני ולא בשל, הפך לפקודת מבצע ממשית – "חומת יריחו".
"בקיץ 2021, כשלושה חודשים לאחר מבצע שומר החומות, חל שינוי תפיסה בחמאס והתקבלה החלטה להפוך את רעיון הפשיטה העילית הרחבה לפקודת מבצע – חומת יריחו", אמר נתניהו בעדותו.
לדבריו, כבר במהלך שנת 2022 הוצעו תאריכים למימוש התוכנית.
ואז הוא מדגיש: "כל האמור לעיל לא הובא לידיעתי".
אנגלמן מקשה: ומה ידעת כבר ב־2017?
מבקר המדינה לא הסתפק בתשובה והקשה על ראש הממשלה.
אנגלמן הזכיר לנתניהו כי כבר באפריל 2017 התבטא בוועדה לביקורת המדינה על האיום הנשקף מרצועת עזה ותיאר אותו בפירוט. הוא שאל אותו האם כבר באותה תקופה הכיר את תוכנית "חומת יריחו".
נתניהו השיב בשלילה מוחלטת.
"מעולם לא עודכנתי ולא קיבלתי עדכון על מסמך חומת יריחו", אמר. "לא הוצגה העובדה שקיימת תוכנית כזו לחמאס ולא הועבר לי עדכון על האימונים המדמים תוכנית זו". לפי עדותו, לא זו בלבד שהתוכנית לא הוצגה לו – אלא שהתמונה שהוצגה בפניו הייתה הפוכה: "ההפך, הוצג לי כי לחמאס אין יכולת לממש רעיון כזה".
הטענה הזו מתחברת לדברים שחשפנו בחלק הראשון: נתניהו סיפר למבקר כי כאשר הוצג בפניו תרחיש של פשיטה עילית, גופי הביטחון העריכו שחמאס מסוגל לכל היותר לבצע פשיטה מוגבלת באמצעות חוליה או מחלקה במספר מצומצם של מוקדים.
השאלות שנותרו פתוחות
עדותו של נתניהו בפני מבקר המדינה מציגה את גרסתו למחדל: ראש הממשלה טוען כי תוכנית הפשיטה המעשית והאימונים לקראתה לא הובאו לידיעתו; כי גם בשבועות ובימים שלפני הטבח הוצגה בפניו תמונה שלפיה חמאס אינו מעוניין במערכה רחבה; וכי אפילו בהערכת המצב של ראש השב"כ בשעה 05:15 בבוקר 7 באוקטובר הוערך שהסיכוי למלחמה רחבה נמוך.
ומעל כל אלה ניצבת טענה נוספת שדורשת בירור: האם בלילה שלפני הטבח ניתנה הוראה לעדכן או להעיר את ראש הממשלה – ומדוע, לטענת נתניהו, ההוראה הזו אינה מופיעה במסמך מזמן אמת אך מופיעה בחומרים המאוחרים של שב"כ?
אלה הן טענותיו של ראש הממשלה בפני מבקר המדינה, והן אינן כשלעצמן הכרעה במחלוקות העובדתיות ובשאלת האחריות למחדל.
בפרק הבא והאחרון של "גרסת נתניהו": העדות על המדיניות מול חמאס לאורך השנים, שאלת הכסף הקטארי – וההחלטות שהתקבלו בדרג המדיני והביטחוני בדרך ל־7 באוקטובר.
