תא"ל פרופ' יעקב נגל, עמית בכיר ב-FDD, לשעבר מ"מ ראש המל"ל מכיר את הסיפור האיראני לפני ולפנים, ומלווה אותו כבר שנים רבות. הוא מכיר את המהלכים היטב. "אני ממליץ לכולם, לא משנה באיזה צד הם, לנתק את הנושא האיראני מהפוליטיקה. זה נושא חשוב מדי, כל מי שנמצא בתפקיד היום, בעבר, בעתיד חושב שההסכם נוראי, ולכן צריך לעשות הכל כדי למנוע אותו או לטפל בבעיה אם ייחתם" פותח נגל.
האם באמת היה נכון בשנה האחרונה שישראל פעלה בערוצים חשאיים?
"אם זו השאלה צריך לחזור כמה שנים אחורה, מי עשה מה, מי טעה ומי אשם לכן, לא צריך לקחת רק את השנה האחרונה כי אז יש לזה קונוטציה פוליטית. גם כשנלחמים במה שהולך לקרות אפשר לעשות את זה בראש כל חוצות כמו שעשה נתניהו. ההסכם הזה לא צריך לעבור בקונגרס.
"בלי קשר לפוליטיקה, היום אנחנו במצב שראש המוסד, הרמטכ"ל וכל הדרג המדיני חושבים שההסכם הזה הוא רע. כל מי שכפוף אליהם, במרכאות "עושה דברם", שלא יעז להגיד משהו אחר מהדעה הקובעת בדמוקרטיה. מי שהיה בתפקיד בעבר, זכותו להביע את דעתו וזה בסדר בגדול".
צפו בריאיון המלא:
שמענו את התדרוך של ראש המוסד.
"ראש המוסד אמר את מה שהוא חושב, לא שמעתי שלפיד העיר לו. שמעתי גם היום את ראש המוסד אומר דברים דומים. שואלים אותי תמיד "איפה אנחנו עומדים". אני מגדיר את זה בתור "ריקוד הקיפודים" – זה נותן להוא הצעה ואומר "כן אבל" וכן להפך. כרגע יש מספר בעיות בהסכם אני לא רואה איך הן נפתרות.
"הנשיא ראיסי הרים לי להנחתה במה שעשה הבוקר כי אחד הדברים הבעייתיים בהסכם זה מה יקרה עם ההפרות שלהם. ההסכם התהדר בפיקוח חסר תקדים שלא היה כמותו. נניח שזה נכון, הרי מצאו הפרות – ואם לא עושים איתן כלום, או סוגרים את התיקים, מה המשמעות של הפיקוח של הסוכנות לאנרגיה אטומית?

"כרגע ארבעת השלבים שמתוכננים להסכם אם ייחתם, בערך 120 יום מהיום שיחליטו שנכנסים אליו, רק אז אמור להודיע מנכ"ל סבא"א האם הוא קיבל תשובות מתאימות מהאיראנים. הם דורשים את סגירתם, אומר ראיסי – בלי סגירת תיקים אין משמעות למו"מ.
"אני אומר כבר עכשיו – מנכ"ל סבא"א לא יקבל תשובות על התיקים. יש שתי אפשרויות, המצב המסוכן ביותר שהוא לא יקבל והוא לא ילחץ עליו, והאיראנים ב-120 יום הללו לא החזירו פיקוח, המשיכו אולי להחביא חומר, קיבלו הקלות, הרבה דברים ירדו מהם כולל 50 מיליון חביות נפט, וגרוסי (מנכ"ל סבא"א) יאמר "לא קיבלתי תשובות". אגב, אם האמריקנים יתקשרו אליו וישאלו קיבלת תשובות? לא משנה מה – הוא קיבל.
"הדבר היותר בעייתי זה שהוא לא יקבל את התשובה, הם לא מקבלים את ההסכם אבל קיבלו את ההקלות. עברו 120 יום ומה עושים עכשיו? גרוסי הוא איש מקצוע, אתה מטיל על איש מקצוע לקבל החלטה פוליטית, כי מקצועית – לא תהיינה תשובות. אם האמריקנים לא יקבלו תשובות הם יצטרכו להודות.
"דבר שני שהוא בעייתי – מה סדר הסרת הסנקציות. מתי מסירים את הסנקציות על המנהיג? ביום הראשון או האחרון? פה אני מאמין שיגיעו להבנות. דבר שלישי, הערבויות, אבסורד, האיראנים דורשים מאמריקה דברים לא חוקיים. הם מבינים שפה הם הגזימו ולכן הם מחפשים למצוא דרך שביידן לא יצא מההסכם בתקופתו וכל ההסכמים שייחתמו בתקופתו יהיו חסינים משינוי של נשיא אחר.
"אני רואה את הסכנה שהתיקים הפתוחים נסגרים באמצע – כסכנה הגדולה ביותר. אישורים בקונגרס, מתי יעלו לקונגרס? איזה קונגרס יהיה שם?".
הרי הכל פוליטי, הדמוקרטים רצו את ההסכם הזה.
"חלק מההקלות שאיראן מבקשת, ביידן עדיין לא אומר כן כי הוא מבין שיש דברים שגם הדמוקרטים לא יקבלו. יש כמה, האם הוא יגיע ל-67 בסנט שזה אומר שהוא לא יכול להטיל וטו על ביטול ההסכם? אני לא בטוח, אבל יהיו כמה דמוקרטים שיתנגדו.

"הוא חשב בהתחלה לא להביא את ההסכם לקונגרס כי זה סך הכל חזרה להסכם הקודם ואז זה לא משנה מה הקונגרס יחליט. אני קראתי אמירות של אנשים רציניים שאומרים שבסוף יחזרו להסכם של 2015. זה לא אפשרי כי אנחנו יודעים היום דברים שלא היו אז, וההסכם של אז מתעלם לחלוטין מהמבצע ההרואי של המוסד בטהרן".
האיראנים פחדו מטראמפ במיוחד אחרי חיסול סולימאני
"נניח שאם בסוף יהיה הסכם, צריך לזכור את ההיסטוריה. האיראנים מגיעים לשולחן המו"מ ולפעמים מוכנים לוויתורים רק כאשר מוטל עליהם איום צבאי אמין. כולם זוכרים את 2003, שהם חשבו שאוטוטו מגיע זמנם אחרי חוסיין, ו-2012 לפני שהיה התנגדות של הדרג הצבאי לתקיפה כשחשבו שישראל תתקוף וזה הוביל להסכם מאחורי הגב של ישראל בעומאן.

"אבל, כולם שוכחים את האיום הצבאי האמין הכי חזק שקרה. הרי טראמפ יצא מההסכם, הם התחילו להפר, ובינואר 2020 חוסל סולימאני, ומאז עד בחירתו של ביידן לנשיא – האיראנים לא הפרו את ההסכם, הם לא חרגו. למה? כי היה איום צבאי והם פחדו. חוץ מהאיום צריך לעשות את מה שנקרא דוקטרינת רייגן, 1976 הייתה הדוקטרינה איך ממוטטים את בריה"מ. צריך לעשות דוקטרינה איך למוטט את איראן כלכלית, פסיכולוגית".
ההשלכות של ההסכם – מירוץ חימוש גרעיני במזרח התיכון
בנט בנאומו באו"ם דיבר על המצב הכלכלי של איראן, זה נבע מהלחץ בעקבות היציאה מההסכם. עכשיו בגלל זה כל המזה"ת ירצה פצצות.
"האיראנים יקבלו מאות מיליארדים שיאפשרו להם לאושש את הכלכלה שלהם, לאושש את התעשייה שלהם הקונבנציונאלית והגרעינית, ולתמוך בטרור של ארגונים שמזוהים איתם. יהיה גם מרוץ חימוש גרעיני בכל המזה"ת. העולם ייראה אחרת, לא הישראלי, אלא האמריקאי. ועד אז, האיראנים יאיימו על ארה"ב עם טילים בין יבשתיים".

מאשימים את נתניהו שהוביל ליציאה מההסכם, אבל בשנתיים מהיציאה האיראנים נפגעו והם גם פחדו להעשיר כי הם האמינו שתהיה פגיעה צבאית.
"זה נכון עם קצת שינוי. היציאה של טראמפ הייתה דבר טוב. שים לב מה קרה, אמנם יש טיפה הפרות אבל ההפרות האמיתיות מתחילות מעליית ביידן. למה? הדוקטרינה האיראנית נשענת על 4 רגליים. הראשונה – ממשל ביידן חלש, השנייה והלא נכונה – ישראל רואה את ארה"ב כחלשה ולכן ישראל לא תתקוף. שלישית – אין עלינו איום צבאי אמין, רביעית – הכלכלה שלנו תסבול.
