● ז'אן אנרי דינן נולד ב 8.5.1828 בז'נבה, ראשון ילדיהם של ז'אן-ז'אק דינן ואנטואנט דינן-קולאדון. הוא נולד למשפחה חשובה ורבת השפעה בעיר, הוריו היו פעילים חברתיים – אביו עבד עם אסירים ויתומים ואמו סייעה לאוכלוסיה ענייה. התפוח ממש לא נפל רחוק מהעץ.
● כשהיה בן 19 בלבד ייסד זאק את 'אגודת יום חמישי', בה התאספו צעירים אחת לשבוע ללימודי תנ"ך ועזרה לנזקקים. לאחר מכן, ב-30 בנובמבר 1852, הקים ז'אן את סניף ז'נבה של ימק"א (ארגון צעירי הנוצרים).
● לאחר עיסוקיו כפעיל חברתי, נעשה ז'אן איש עסקים ורכש אדמות באלג'יריה ותוניס. במסגרת ויכוחים שחלו על אדמותיו הוא נסע לסולפרינו, עיר באיטליה, בה שהה נפוליאון השלישי באותה תקופה, שהיה גם השליט האחראי על אדמותיו. בהגיעו לסולפרינו הוא נדהם לראות כ-38,000 פצועים, גוססים וגופות מתים נטושים עדיין בשדה הקרב ללא שום קבלת עזרה. ליבו הרחמן של ז'אן לא נתן לו להתעלם מהמראות והוא ארגן את האוכלוסיה המקומית להגשת עזרה לחיילים, אפילו אם הם מצבא אויב. בזכות כספו הרב, הוא רכש ציוד והקים בתי חולים שדה והצליח לשחרר רופאים אוסטרים שנכלאו על ידי נפוליאון.
● בעקבות חוויתיו בסולפרינו,פיתח ג'אן את הרעיון של ארגון נטרליי אשר ידאג לטיפול בחיילים ואזרחים פצועים גם אם הם נמצאים בשטח אויב. הוא כתב את ספרו המפורסם Un Souvenir de Solferino (זכרונות מסולפרינו) וחילק למנהיגים ברחבי העולם. רעיונו התקבל בברכה באגודה הז'נבית לרווחה הציבורית, והוקמה ועדה לקידומו. ה17 בפברואר 1863, יום המפגש הראשון של הוועדה, הוגדר כיום הקמת הצלב האדום.
● לאחר מכן, עסקיו של ז'אן התדרדרו, כיוון שאת כל זמנו כילה למען הארגון ההומני שקידם. מצבו הכלכלי התדרדר מאוד והוא פשט רגל, אך בזכות עזרת קרובי משפחה השתקם. על פי מקורות שונים, לקראת סוף חייו הוא לקה בדכאון וחרדות וב-30 באפריל 1892 עבר לגור בבית חולים ובית הבראה, אשר ען השנים נעשו למוזיאון על שמו. ב-1901 זכה בפרס נובל לשלום, זו הייתה השנה הראשונה לחלוקת הפרס. (מת ב-30 באוקטובר 1910)
