תועלת שולית נשמע כמו מונח כלכלי שאין לנו מושג למה הוא בעצם מתכוון אבל למעשה אנו חווים אותו כל יום ויום בחיינו. התועלת השולית (בגרמנית, Nutzenfunktion) למעשה מתכוונת למידה שבה משיג הצרכן תועלת מהשירות או מהמוצרים שמגיעים אליו. כלומר כמה באמת המוצר מועיל לאדם שרוכש אותו במיטב כספו. נשמע קצת יותר הגיוני?
בפועל זה נשמע מאוד פשוט. ככל שמוצר תורם לנו יותר, נגיד משקה שמרווה את צימאוננו או בגד שמכסה את הגוף שלנו נקנה ממנו יותר. אבל המצב לא עד כדי כך פשוט, בסופו של יום אנו מוצאים את עצמנו קונים לא רק בקבוק מים מינרלים, אלא גם מיץ שעולה מעט יותר. לא תמיד נקנה את הבגד הכי זול ופשוט בחנות, שבהחלט בעל תועלת עבורנו, אלא נתלבט בין היקרים יותר.
התועלת השולית היא לאו דווקא התועלת המרכזית שאנו מרוויחים מהמוצר. היא גם יכולה לבטא פרמטרים כמו מעמד, יוקרה, או אומנות. אם נרכוש חולצה עם סמל אומנותי מיוחד – למשל במותגים, זה יביא לנו תועלת בכך שנראה לשאר בני האדם המסתובבים על ידנו שאנו בעלי הון ומעמד המאפשר לנו לקנות את הסוג היוקרתי יותר של הבגדים.
תועלת שולית מתבטאת לרוב במעקב אחרי דפוס ההתנהגות של הצרכן. מה גורם לו לקנות יותר ויותר ממוצר מסוים? המישור הרגשי? הפיזי? ההישרדותי? מחקרים רבים קובעים כי תרבויות שונות קובעות תועלת שולית אחרת וחלוקה אחרת של הכנסות לעומת הוצאות. על מה אנו בוחרים לבזבז כסף והיכן נחליט דווקא לחסוך?
1+אפשרות מעניינת בתחום התועלת השולית היא "חוק תועלת שולית פוחתת" (Diminishing Marginal Utility) לפיו ככל שהשימוש במוצר מסוים עולה, ככה ההנאה ממנו פוחתת. מכירים את זה שאתם עוברים בקניון ותמיד יש מוצר שאתם חולמים לקנות ובכמויות? נגיד ז'קט יפה, או נעליים הורסות במגוון צבעים. תבטיחו לעצמכם שאם תקנו את אותו מוצר שוב ושוב, גם אם בצבעים שונים, כנראה ההנאה ממנו תלך ותפחת כך שלמעשה – פחות זה יותר!
בקיצור, ניתן להבין מהמונח הזה שבכדי להיות כלכלן טוב, חובה, פשוט חובה, להיות גם פסיכולוג.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם:
אהבתם את המושג? תרצו לשמוע על מושגים נוספים? אל תשכחו לספר לנו הכל בתגובות
מצמרר: הרצח ששוחזר פרט אחרי פרט – בהפרש של 157 שנים
