במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים בנאס"א ובאוניברסיטת וושינגטון חשפו אוכלוסייה סודית של דובי קוטב שנמצאו באזור שנחשב (עד היום) לתנאי מחייה קשים, ועל סף הבלתי אפשרי בגרינלנד.
החוקרים סיפרו כי לבית הגידול המפתיע הזה חסר במשך רוב ימות השנה קרח-ים צף, שבאמצעותו דוב הקוטב צד ושורד. ואילו קבוצת הדובים הזו יוצאת הדופן באופן מעניין. קבוצה זו הסתתרה מ"עדשת" המדענים במשך מאות שנים, וזה עובדה שלפיה יש אזורים בהם דובי קוטב צריכים את הקרח הצף כדי לשרוד, עומדת בסימן שאלה נוכח המחקר שפורסם.
בנוסף, החוקרים סיפרו כי הדובים, הנמצאים בדרום מזרח גרינלנד, מנותקים מקרח ים למשך 9 חודשים, ומשלימים את הציד שלהם באמצעות לוחות קרח של מים מתוקים, המתנתקים באופן שגרתי משטח הקרח של גרינלנד ומקרחוני החוף. הדובים גם נודדים בין פיורדים על ידי חציית קרח פנימית ו"מטיילים" על הרים.
"שיתוף הפעולה הזה היה חשוב לתמיכה במחקר הבינתחומי של הצוות, אמר מחבר המחקר, "אנו רואים בשיתופי פעולה צולבים אלה חיוניים להתמודדות עם אתגרי מחקר דחופים רבים הקשורים לעולמנו המשתנה במהירות", היא מוסיפה.
"ידענו שיש כמה דובים באזור לפי רישומים היסטוריים וידע של הילידים בגרינלנד", אמרה קריסטין ליידר מאוניברסיטת וושינגטון, שהייתה שותפה לכתיבת המחקר. "פשוט לא ידענו כמה הם מיוחדים".
יש לציין כי המחקר נערך במשך 7 שנים כמו כן המחקר מומן באמצעות נאס"א.
