אנשים עם הפרעת קשב נוטים להשתעמם בקלות, אבל דווקא עבורם – שגרה היא ברכה אמיתית. היא עוזרת לשמור על סדר יום מובנה, מונעת התפזרות והצפה, עוזרת בהתארגנות ועמידה בזמנים ובסופו של דבר מפחיתה לחץ ואת ההתפרצויות המלוות אותו.
ומה היה לנו בשנתיים האחרונות? הכל חוץ משגרה – שינויים תכופים בסדר היום, מתווים שמשתנים חדשות לבקרים, אי ודאות והמון מתח. אם ילדים ללא הפרעת קשב חוו טלטלה רצינית – ילדים עם הפרעת קשב חוו הרבה יותר מזה, מעצם הפגיעה בשגרה ומתחושת אי הודאות.
אצל חלק גדול מהילדים עם הפרעת קשב, התפקוד השכלי קשור מאד לתפקוד הרגשי, ולכן חלקם הגדול של הילדים האלה התקשה לתפקד מבחינה לימודית בתקופת הקורונה וצבר פערים גדולים. אחד הדברים הבולטים שראינו הוא החמרה בקושי להתגייס ללמידה, מה שהביא להרחבת הפערים ביחס לחבריהם לכיתה.
לא רק קושי לימודי
להפרעת קשב אין שעת תפוגה – היא לא נעלמת בשעת סיום הלימודים אלא מתקיימת לאורך כל שעות היממה, ובנוסף – אין לה גם תאריך תפוגה, והיא נמשכת לאורך כל החיים. הביטויים של הפרעת קשב הם רבים ומגוונים וחלקם הגדול אינם קשורים לתחום הלימודי:
חוסר תשומת לב והסחת דעת – ילדים עם הפרעת קשב מוסחים בקלות, לא כי שום דבר לא מעניין אותם אלא כי הכל מעניין אותם. הם מוצפים במידע ללא סינון ומהסיבה הזו הם גם מתעייפים מאד מהר.
המוסחות הגבוהה שלהם מביאה לכך שהם נוטים הרבה יותר מאחרים לאבד חפצים – ממפתחות ועד סוודרים, ספרי לימוד ועוד. זה מייצר גם לא מעט כעס כלפיהם מצד ההורים והצוות החינוכי.
היפראקטיביות ותנועתיות יתר גם בזמן מנוחה, וגם בבית. בדרך כלל תתלווה אליה גם דברנות יתר, וקושי לווסת את הקול גם כאשר צריך לדבר יותר בשקט.
אימפולסיביות ומשיכה לסכנות – ילדים עם הפרעת קשב יטו להחלטות אימפולסיביות ומהירות, ללא חשיבה על ההשלכות, ובדומה יטו יותר לקחת סיכונים, לטפס ולקפוץ מגובה ועוד.
הפרעות והצקות – ילדים עם הפרעת קשב נוטים יותר להציק לסובבים אותם – לחברים, לאחים בבית ואפילו להורים. יש לכך כמובן גם השפעה לרעה על מצבם החברתי ועל הדימוי העצמי שלהם.
הפרעות בשינה – מחד, קושי להירדם בערב, ומאידך – קושי להתעורר בבוקר בזמן. בתקופות של חוסר שגרה לעיתים זמני הערות והשינה משתבשים לחלוטין. כמובן שחוסר בשינה ועייפות מצטברת יוצרים מעגל שמשפיע לרעה על כל ההתנהלות.
קושי בוויסות חושי – פעמים רבות נראה ילדים שקשה להם עם תוויות ותפרים בבגדים, עם בדים מסוימים או ריחות. בכלל זה קיים גם קושי בויסות תאבון ואכילה, שמביא מצד אחד לבררנות יתר ותת משקל אצל ילדים מסוימים, ואצל ילדים אחרים מביא לעודף משקל.
הקושי בויסות משפיע גם על הויסות הרגשי – כאשר ילדים עם הפרעת קשב יחוו תנודתיות במצבי הרוח, כשדברים קטנים ביותר יכולים להקפיץ אותם, להביא אותם לבכי או התפרצות זעם.
כל התופעות האלה מביאות לכך שהדימוי העצמי של הילדים נפגע ותחושת המסוגלות שלהם יורדת. אחוז הפרעות החרדה וההפרעות במצב הרוח בילדים עם הפרעות קשב גבוה יותר מילדים ללא הפרעה, ותקופת הקורונה החמירה את זה משמעותית. הלחץ והחרדה התגברו, והמחירים הרגשיים והחברתיים שהם משלמים – כפולים מילדים ללא הפרעת קשב.
"משפחה בהפרעה"
הפרעת קשב היא הפרעה גנטית וב- 80 אחוז מהמקרים כשמאבחנים ילד עם הפרעת קשב, נראה גם לפחות אחד מההורים עם הפרעת קשב, ובאחוזים גבוהים גם אחים, מה שמייצר את תופעת ה"משפחה בהפרעה" – הבית מבולגן, המון חיכוכים בין הילדים, התפרצויות וחוסר בסדר יום, מה שיוצר הרבה כעס ועונשים, כשלמעשה הפרעת הקשב "זולגת" לכל ההתנהלות היומיומית בבית.
בשל כך, ההורות לילדים עם הפרעת קשב היא דבר מייגע ומעייף מאד. עם תחושות קשות של אכזבה ורגשות אשם, שמשפיעים גם על היחסים בתוך המשפחה.
יש מה לעשות
לשינויים בסביבה המשפחתית והלימודית יש משמעות עצומה שיכולה לעזור לילד עם הפרעת קשב לחזור לתלם. הבסיס הוא כמובן אבחון הפרעת הקשב וטיפול תרופתי מתאים, שמתחשב בצרכים המשתנים של הילד, לדוגמה טיפול ארוך טווח שהינו בעל יתרון עבור ילדים ששוהים שעות רבות במסגרות לימודיות. אך זה לא סוף הסיפור – הטיפול בהפרעת קשב חייב להיות טיפול רב מערכתי שכולל הדרכת הורים ומטפלים, הדרכת הצוות החינוכי ועוד.
התמקדות בפן הרגשי והחברתי – חשוב לשקם את מצבם הרגשי והחברתי של הילדים – דבר שיעזור להם להתפנות ללמידה ולעלות על דרך המלך.
יוצרים שגרה – לא רק בלימודים אלא גם בבית וגם בחופשות. סדר יום מובנה יעזור לייצב את ההתנהלות של כל בני המשפחה בבית. דגש מיוחד חשוב לשים על שגרת יום ולילה תקינה, שמאפשרת יותר פניות ללימודים ולרכישת מיומנויות חדשות.
תהליך הדרגתי תוך שיח מתמיד עם הילד. ילדים עם הפרעת קשב לא אוהבים הוראות שאין בהן היגיון. חשוב להציג לילדים את הרציונל מאחורי התוכנית ולשתף אותם בתכנון. תופתעו אולי לגלות, אבל הרבה פעמים הם יודעים הכי טוב מה עוזר להם.
שיתוף פעולה ומאמץ משותף של ההורים יחד עם המחנכ/ת, צוות בית הספר והרופא המטפל הוא הכרחי לטיפול נכון. אני מציעה ליזום שיחה עם הצוות החינוכי כדי למפות את הקשיים ולחשוב ביחד איך עוזרים לילד.
הדרכת הורים – גם ההורים בעצמם זקוקים לתמיכה והדרכה באיך נכון להתמודד עם הילדים, ולכן חשוב שיעברו הדרכת הורים עם איש מקצוע המתמחה בהפרעת קשב. חשוב לערב בטיפול ובהדרכה כל גורם המעורב בטיפול יומיומי בילד ולהדריכו גם כן – סבא וסבתא, מטפלת וכיו"ב)
שומרים על שגרת טיפול תוך הסתכלות הוליסטית על הילד ועל צרכיו המשתנים – כל ילד עם הפרעת קשב הוא אחר. לעתים קרובות יש בנוסף להפרעת הקשב עוד אתגרים, וגם אצל אותו ילד הצרכים משתנים לאורך השנים – חשוב להגיע לרופא המטפל למעקב קבוע, להסתכל על כל התפקודים של הילד בכל שעות היממה ובכל המסגרות, כולל בבית, בחוגים או עם החברים – ולהתאים את הטיפול לצרכים הספציפיים שלו.
לסיכום, הפרעת קשב מאתגרת את כל תחומי החיים של הילד – הלימודיים, החברתיים והרגשיים, וההשפעות שלה מורגשות הרבה מעבר לשעות הלימודים. תקופת הקורונה שמתארכת ללא ספק מקצינה את הקושי שחווים הילדים, ההורים והמשפחה כולה. עם זאת, לגמרי אפשרי במאמץ משותף ובהסתכלות רחבה – להחזיר את הילדים האלה לדרך המלך של הלמידה, לשפר את הדימוי והבטחון והעצמי, וגם את האווירה בבית.
