מוטי טייער שנהרג באוהל בירוחם, היה 'דוס', בן למשפחה חרדית ממאה שערים. לוחם בגדוד 51 של גולני. חוסין עאמר, הדרוזי, שחלקתי איתו אוהל סיירים, הפך למג"ד בגולני ונהרג. נדב קובץ היה 'קיבוצניק' מיפתח. על מותו שמענו ברדיו שהיה תלוי על תקרת המשאית שהובילה אותנו לתרגיל ברמת הגולן. לוחם בפלוגת החה"ן של גולני. אחיו של יחיא כמאל, חברי לשירות הצבאי, נהרג בעזה. קראו לו 'ג'יהאד'. נפל בעת שירותו הצבאי, על חולצתו תגית צה"ל צהובה.
הלוואי שארז גרשטיין, קיבוצניק מעמק בית שאן, שם נקבר, מגדולי המפקדים בגולני ובצה"ל, לא היה נהרג. מעניין מה היה עושה מחוץ לשורות הצבא, מה היו כותבים עליו ברשתות, אם היה מצטרף לפוליטיקה. הלוואי שאמיר מיטל, עירוני מחדרה, מג"ד בגולני, לא היה נהרג בנועימה בלבנון. מעניין איך היינו מדברים עליו אם היה מצטרף למפלגה זו או אחרת.
הלוואי שדרור וינברג, מח"ט חברון, חובש כיפה סרוגה, לא היה נופל ב'ציר המתפללים'. מעניין איזה תואר היינו מצמידים לו, אם היה הופך לחבר כנסת. ומה היה שומע חוסין עאמר על הדרוזים ברשתות, ומוטי טייער, מה הוא היה קורא על ה'דוסים' בעיתונים?
מה חיבר אותנו בטבעיות לא מוסברת כשהיינו במדים? מה מפריד אותנו כעת 'על אזרחי'? אבל חוסין ואמיר וארז ומוטי ונדב וג'יהאד ודרור ורועי קליין ויוסי קורקין וגוני הרניק ונביה מרעי ואיתן בלחסן ואורי אזולאי ותמיר נבואני, כולם בניה של הארץ הזו.
יהי זכרם ברוך.
