עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיה במקדוניה (היום מקדוניה הצפונית) קהילה יהודית משגשגת שמנתה כ-7,800 יהודים תחת השלטון הבולגרי, שחתם על הסכם עם גרמניה הנאצית. בעקבות זאת, במרץ 1943 נעצרו כלל יהודי מקדוניה והועברו בשלושה טרנספורטים למחנה ההשמדה טרבלינקה. בכך באה לקצה הכמעט מוחלט אחת הקהילות היהודיות העתיקות באירופה, המתוארכת למאה השלישית לספירה.
7144 יהודים ממקדוניה נרצחו במחנה טרבלינקה. רק כמה עשרות צעירים ניצלו, לאחר שברחו להרים עוד לפני הכיבוש והצטרפו לפרטיזנים. אולם, רבים מהם נהרגו בקרבות.
ראשוני המתיישבים היהודים הגיעו למקדוניה כבר במאות ה-3 וה-4. היהודים ישבו אז בערים סקופיה, סטובי, ביטולה, סטרומיצה, דויראן ואוחריד. בזמן השלטון העות'מאני גדל מספר היהודים במדינה והחלה הגירת יהודים מרחבי האימפריה למקדוניה. העיר ביטולה (מונאסטיר) הפכה למרכז יהודי חשוב והגיעו אליה יהודים מספרד, פורטוגל ואלבניה. מקדוניה קלטה בשמחה חלק ממגורשי ספרד ופורטוגל, היהודים שהוגלו מצאו במקדוניה בית חם ועם השנים גדלה הקהילה היהודית.
בית הכנסת "קהל אראגון" בביטולה – צולם בין מלחמות העולם, בטרם הושמד בשואה. ויקיפדיה, נחלת הכלל.
יהודי מונאסטיר (אז חלק מיוגוסלביה. היום ביטולה במקדוניה) מגורשי ספרד שהתיישבו בעיר במאה ה-15 מצאו בה כבר אז קהילה יהודית ותיקה. במשך כל השנים ניהלה הקהילה קשרים עם קהילות יהודיות ברחבי האימפריה העות'מאנית. הקהילה גדלה עם השנים ובתחילת המאה העשרים חיו בה למעלה מעשרת אלפים איש. רוב בני הקהילה היגרו ממנה לפני המלחמה.
ב-11 במרס 1943 נלקחו יהודי מונאסטיר יחד עם כל יהודי מקדוניה (כ-7,350 איש) והובלו מבתיהם על-ידי חיילים ושוטרים בולגרים אל סקופיה, בירת מקדוניה. וב-29 במרץ, יצאו כולם לכיוון אחד – מחנה המוות טרבלינקה שבפולין. כמו יהודי מקדוניה, גם כמעט כל יהודי מונאסטיר נספו בשואה.
בתחילת המאה העשרים כבר עזבו יהודים רבים את מקדוניה לארה"ב וחלקם היגרו לצ'ילה. חלק אחר מהם נהרו אחרי התנועה הציונית לארץ ישראל והיו ממקימי הקיבוצים. הגירוש לטרבלינקה גדע את כמעט אלפיים שנותיה של הקהילה.
במרץ 2011, נחנך בסקופיה, (העיר בה מרוכזת רוב הקהילה היהודית במקדוניה הצפונית כיום), המרכז להנצחת השואה של יהודי מקדוניה.
1+
1+