אמצע שנות ה-30. אירופה מתחילה להחשיך. המפלגה הנאצית עולה לשלטון בגרמניה, ויהודי היבשת מתחילים להרגיש את "רוחות המלחמה שמתחילות לנשב באוויר", כפי שתיאר היום (שלישי) אופיר אזרד, ראש ענף מורשת. "אנשים מבינים שהמצב הולך ונהיה קשה. הם שולחים את הילדים שלהם לכל מקום שאליו זרועות הנאצים עוד לא הגיעו – בריטניה, ארה"ב – העיקר להציל כמה שיותר".
2+אבל ב-1939, כשפרצה המלחמה, אותם פליטים יהודים שמצאו מקלט בבריטניה מצאו את עצמם בסיטואציה אבסורדית. עבור הבריטים, הם היו קודם כל גרמנים ואוסטרים. "מבחינת הבריטים הם היו נתינים של מדינת אויב", מסביר אזרד. "הם נלקחו למחנות מעצר, שם הם ישבו וחיכו בזמן שאירופה בערה".
"לחשוב מחוץ לקופסה": לידתו של הקומנדו היהודי
השינוי הגיע ב-1942. גרמניה כבר חלשה על רוב אירופה, והצורך במודיעין מדויק ובפעולות נועזות הפך לקריטי. לורד לואי מאונטבאטן, דמות מפתח בצי הבריטי ומקורב למשפחת המלוכה, העלה רעיון מהפכני: לקחת את אותם יהודים שכלואים במחנות ולהפוך אותם ללוחמי חוד.
"זה היה רעיון פורץ דרך", אומר אזרד. "הצבא הבריטי לא עבד ככה, אבל המצב היה בעייתי וחייבים היו לחשוב מחוץ לקופסה". צ'רצ'יל, שזיהה את הפוטנציאל, נתן את ברכת הדרך: "צא לדרך".
2+היתרון היה ברור: הלוחמים הללו היו דוברי גרמנית כשפת אם, הכירו את התרבות הגרמנית, את השטח ואת המנטליות של האויב. הם הפכו ל"נשק האולטימטיבי נגד הנאצים". מבין אלפי פליטים, נבחרו בקפידה בין 87 ל-130 חיילים בלבד.
פלוגה X: המחיקה והתחייה
האימונים בווילס היו מהקשים שידע הצבא הבריטי. הלוחמים התמחו בלוחמה זעירה, חבלה, איסוף מודיעין וחקירת שבויים תחת אש. אך המחיר היה כבד: ויתור מוחלט על זהותם הקודמת. היחידה קיבלה את השם המסתורי "פלוגה X".
"אמרו להם: 'חבר'ה, את כל ההיסטוריה שלכם אנחנו מוחקים'", מתאר אזרד את הרגע המצמרר. "'אם תפלו בשבי, אסור שידעו שאתם יהודים'". לכל לוחם נבנה סיפור כיסוי אנגלי מושלם: "באיזה כפר בלונדון הוא נולד, באיזה יום הוטבל, מי היה הכומר שלו ובאיזה כנסייה הוא מתפלל".
2+"יחידת המתאבדים" בחזית אירופה
השם הרשמי היה פלוגה X, אבל בשטח כולם קראו להם "יחידת המתאבדים". הסיבה לכך הייתה פשוטה: הם נשלחו למקומות שמהם לרוב לא חוזרים. הם פעלו בקבוצות קטנות, סופחו ליחידות קומנדו שונות והיו "הכוח החלוץ" בכל מבצע גדול: הפלישה לנורמנדי, כיבוש סיציליה, הפשיטה על הולנד והקרב על גשר פגסוס.
אזולאי מספר על גבורה יוצאת דופן של לוחמים בודדים: מנפרד גנץ (ששינה שמו לפרד גריי): לאחר הנחיתה בנורמנדי, גילה שהוריו נמצאים במחנה השמדה בצ'כוסלובקיה. "הוא לא חושב פעמיים, לוקח ג'יפ לבד, נכנס לתוך שטח האויב, מאתר את הוריו בתוך מחנה השמדה, מחלץ אותם ומביא אותם למבטחים – ואז חוזר להילחם".
הלוחם שסירב למות: לוחם אחר ספג כדור בראש במהלך פשיטה. "הוא הוגדר פצוע אנוש, עבר ניתוח מוח שהציל את חייו, ועוד לפני שסיים את השיקום הוא תפס את הנשק ואמר: 'חבר'ה, אני רוצה לחזור'. הוא חזר לחזית ונלחם פעם נוספת".
הנקמה וסגירת המעגל
גם כשהסתיימה המלחמה, תפקידם לא תם. לוחמי פלוגה X הפכו לציידי נאצים בשירות המודיעין הבריטי. "הם היו סוכנים שאיתרו פושעים נאצים שהתחבאו", מספר אזרד. "הם פרצו למשרדי ה-SS, לקחו משם חומרים ששימשו לאחר מכן כראיות מרכזיות במשפטי נירנברג".
המספרים מדברים בעד עצמם: זו הייתה היחידה שספגה את אחוז האבדות הגבוה ביותר בצבא הבריטי – כ-50% מהלוחמים נהרגו בקרבות.
מהקומנדו הבריטי לסיירת מטכ"ל
המורשת של פלוגה X לא נשארה רק בדפי ההיסטוריה הבריטית. הלוחמים שעלו לישראל הביאו איתם את תורת הלחימה שספגו. היחידה המקבילה שהוקמה באפריקה (ה-SIG) כללה מתנדבים מארץ ישראל שהנחילו את הידע הלאה.
"יש אומרים שהם היו אבני היסוד של היחידות המובחרות בצה"ל", מסכם אזרד. אברהם ארנן, מקים סיירת מטכ"ל, בנה את יסודות היחידה ב-1957 על בסיס הידע שקיבל מאותם לוחמי קומנדו יהודים.
