כן, יצאה לגרוניך אמירה גזענית מזעזעת. הזעם והעלבון מובנים ומוצדקים. אין שאלה. אבל לפעמים אני שואל את עצמי אם אנחנו לא ששים מדי לכלות את כל זעמנו כולו על פלוני – מתוך תחושה של צדק קדוש – ועל הדרך מתבהמים, מתגזענים, מתעליינים בעצמנו, יורקים שנאה ושוצפים רעל בכמויות קיצוניות, רק כי הנה נמצאה לנו סיבה לנהוג באלימות, ויש גם הצדקה מוסרית לכך, אז בכלל ששון ושמחה.
סערת גרוניך: נבחנת האפשרות לתביעה בגין הנזק שגרם לפסטיבל
לעתים, אני מרגיש, יש משהו בחווייה הקולקטיבית הכוזבת שמייצרות הרשתות החברתיות, אשר גורם לנו לנהוג בדיוק כפי שנוהגים בנו; וגורם לנו לשכוח את כל הדברים שאנו פישלנו בהם, ולא זכו לגשם של תגובות נאצה, מהסיבה שאנחנו לא באמת מעניינים אף אחד.
שלמה גרוניך החצין מחשבה פנימית דוחה וכמוסה שלו. הוא ראוי לגנאי. אבל גנאי וגינוי אינם רשיון למחוק, לשחוט, לבטל, להרוס, להשמיד את הזולת.
וזה משונה, כי אני עצמי נפלתי קורבן ללינצ׳ים ברשתות החברתיות בשל היותי ״ביביסט״. והחווייה הזאת קשה רגשית מאד. תצטרכו להאמין לי. כשאלפי אנשים יורים לעברך את כל הרעל שיש להם במחסנית, ומוחקים באחת את כולך, ומצמצמים את היותך לדבר אחד בלבד – ובכן, זה עניין אלים מאד, ומערער מאד, ודבר שגורם לך להרהר טוב-טוב גם בדרך בה אתה נוהג כשאתה נעלב או נפגע או צודק לשיטתך.
את הצלקות של אלפי הנאצות האישיות הקשות מאד שסבלתי בשנים האחרונות קשה יהיה למחות. הן מצטברות ונערמות ומשחירות את הנשמה ומפוררות את חוסן החיים שלך. וכמובן שבאופן אירוני הן רק גורמות לך להתבצר יותר בדעתך.
משהו במנגנון החברתי הזה שכולנו שותפים לו מאבד קשר עם המרכיב האנושי בנו ובזולת. גרוניך כזה הופך לייצוג. לטוטם. למילה נרדפת לדבר אחד בלבד. ובעולם כזה, בו יש רק שחור ורק לבן; והעונש על סטייה מהשורה הוא טבח חברתי; בעולם כזה אני לא בטוח שמישהו מאיתנו רוצה לחיות. ואת העולם הזה אנו מתדלקים ומעצימים ומעלים באש בכל פעם מחדש, מבלי לזכור שגם אנחנו, לא אחת, חוטאים ושוגים ונותנים לשדים שלנו לבצבץ החוצה.
הזמר ישי לוי קורא: הפסיקו את הלינץ' בשלמה גרוניך
אז אולי בכלל אנחנו מנסים להשמיד באמצעות גרוניך את הגזען הקטן שמסתתר ומקנן בכל אחד ואחת מאתנו; כאילו אם נשמיד את גרוניך נשמיד את הגזענות. זו שבחוץ וזו שבתוכנו.
ניסיוני המסוים בחיים לימד אותי שהשמדת הזולת בכח המילה אינה מביאה תיקון ואינה מקרבת את הגאולה. היא סתם עוד הזדמנות עבור כל אחד מאיתנו לשפוך את הנפט שלו למדורה החברתית המבעיתה הזאת שמכלה את כולנו.
והיא מכלה. כנראה לא פחות מהגזענות עצמה. אולי יותר.
