יש באליטה המזוהה עם השמאל אנשים שמוכנים לקבל כל בחירה של הציבור – בתנאי שהציבור בוחר כמוהם. אחרת, הבוחר מיד הופך בעיניהם לפרימיטיבי, לעדר, לאדם שצריך להסביר לו איך לחשוב. איזו דמוקרטיה מפוארת: הם מחלקים ציונים, ואנחנו אמורים לבקש רשות להצביע.
גליה אלבין סיפקה השבוע המחשה מכוערת לכך. בריאיון לאבי שושן אמרה כי "הביביסטים הם רק מזרחים", ולעגה לשיקול דעתן של נשים המצביעות לנתניהו. כך נראית התנשאות כשהיא מפסיקה להתאמץ להיראות מנומסת: המוצא הופך להסבר לבחירה הפוליטית.
מחוללת סערת ה"ביביסטים": מי זאת בכלל גליה אלבין?
ואל תספרו לנו שזו מעידה חד פעמית. ב-1981 דודו טופז סיפק את ה"צ'חצ'חים". ב-1999 תיקי דיין כינתה את מצביעי נתניהו והליכוד "אספסוף מהשוק". חיים חפר שאל על בני העדה המרוקאית: "מה הם הביאו לארץ? רק מופלטות וכמה קברים". שמות שונים, אותה יומרה לקבוע מי תרבותי ומי ראוי לבוז.
ב-2015 הגיע יאיר גרבוז עם "מנשקי הקמעות", ובהמשך עודד קוטלר עם "עדר של בהמות" בנאום נגד מירי רגב. גרבוז הכחיש שהתכוון לעדות המזרח. ההבהרה הזאת אינה מוחקת את הזלזול שבניסוח ואת הפגיעה באנשים שאמונתם הוצגה לראווה כמושא ללעג.
זה הדפוס שאני רואה: כשאין יכולת לשכנע את הבוחר, משפילים אותו. כשנתניהו ממשיך לזכות בנאמנות, מחפשים פגם בנאמנים. האפשרות שאנשים מכירים את הטענות נגדו, שוקלים אותן ובכל זאת מעדיפים אותו – כנראה קשה מדי לעיכול אצל מי שהתרגלו לחשוב שהחוכמה רשומה על שמם בטאבו.
"הביביסטים הם רק מזרחים, אין קשר בין היד ששמה את הפתק למוח"
ובכן, גברת אלבין: לאישה משדרות יש מוח, ניסיון חיים וזכות מלאה להגיע למסקנה אחרת משלך. היא אינה חייבת להחליף עמדה כדי לזכות באישור שלך. גם הבוחר מדימונה וירושלים אינו זקוק לתעודת הכשר מהסלון הנכון. הזלזול בהם אינו מוכיח את נחיתותם. הוא חושף את רדידות הטיעון של מי שלועגים להם.
בעיניי, זו גם אחת הסיבות שנתניהו מעורר התנגדות עזה כל כך בקרב אותה אליטה מתנשאת. התמיכה בו מזכירה לה שהסמכות שלה מוגבלת. אפשר להחזיק מיקרופון, לכתוב טור, לעלות על במה – ועדיין לקבל בקלפי בדיוק קול אחד. כמו האיש שהרגע כיניתם ביביסט.
המחנה הלאומי אינו צריך להתנצל על זהותו, על המסורת שלו או על תמיכתו בנתניהו. מי שרוצה את אמונו יצטרך לדבר איתו בכבוד ולהציע דרך טובה יותר. לעג עדתי אינו תוכנית עבודה, ופרצוף מזלזל אינו תחליף למנהיגות.
לכן, למי שמאמין בדרכו של נתניהו, התשובה החדה והכואבת לאליטה ביותר היא לבחור בו שוב. ניצחון נוסף שלו יהיה כישלון פוליטי צורב לאלה שמדמיינים שאפשר להעליב ציבור עד שיצביע לפי הוראותיהם. אתם יכולים להמשיך לעקם את האף. אנחנו נמשיך להרים את הראש ולצח . הקול שלנו נספר ומנצח. הרעות האלימות והתנשאות שלכם שווה הפסד
