מאז נבחר ג'ו ביידן לנשיא ארצות הברית תפסו תנופה מחודשת הדיבורים על חזרה של ארצות הברית להסכם הגרעין והציתו תקווה באיראן להתאוששות כלכלית לצד המשך התקדמות לסטטוס של 'מדינת סף גרעינית'. תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, שמלווה את הנושא מבפנים ומבחוץ בעשור האחרון, משתף את "עכשיו מגזין" בהשתלשלות העניינים מתחילת העבודה האיראנית על התוכנית הצבאית הגרעינית, דרך השיחות מאחורי הקלעים שהובילו להסכם 2015 ועד להסכם הכניעה שמתבשל בימים אלו בווינה, בוושינגטון ובטהרן.
שלא כצפוי החליטו לאחרונה המעצמות על הפסקה, ללא הגדרת זמן, במגעים על הסכם גרעין חדש. הנציג הרוסי במשא ומתן, מיכאיל אוליאנוב, התראיין בעבר והתגאה, בצדק מבחינתו, שבהובלתו ובעזרת הסינים עומדים האיראנים לקבל הסכם טוב בהרבה מזה שייחלו לו בחלומותיהם האופטימיים ביותר. אותו אוליאנוב הפך לדמות הטרגית בתהליך, כשהתיישר עם ההוראות ממוסקווה והוביל בשלב זה להקפאת השיחות על ידי העלאת דרישות חדשות, שבשלב זה לא יכלו שאר השותפים להסכים לקבל.
דרישה מהאיראנים שלא להסלים
סבב השיחות הנוכחי קורה כמעט עשור לאחר תחילת המגעים להסדר בין איראן למעצמות. במהלך העשור הזה ידעו המגעים האלו, שמטרתם המוצהרת היא לנסות ולעצור את דהירתה של איראן לגרעין צבאי, עליות וירידות רבות. המגעים נוהלו בדרך כלל בהובלת ארצות הברית, לעיתים לבדה ולעיתים כחלק מקבוצת P5+1, חמש חברות הקבע של מועצת הביטחון של האו"ם: ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה וסין, ואיתן גרמניה.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו, המגעים הרשמיים אומנם הוקפאו, אבל מכיוון שכל הצדדים מעוניינים מאוד בהסכם, יש סיכוי סביר שבזמן הקרוב נראה את התחדשותם הרשמית. ברקע יש כל הזמן מגעים לא רשמיים, בעיקר בין וושינגטון לטהרן. מחלקת המדינה האמריקאית והצוות בראשותו של רוב מאלי ממשיכים לחפש דרכים לרבע את המעגל כדי לנסות ולמלא את הדרישות הרוסיות והאיראניות.

כדי לעשות זאת מועלים רעיונות שלא ייאמנו, הכוללים אפילו בחינה של האפשרות להיענות לדרישות האיראניות להסרת משמרות המהפכה וגופי הטרור שלהן מרשימת ארגוני הטרור (שאליה נוספו ב-2019 על ידי ממשל טראמפ) תמורת "הבטחה להתמתן ולא להסלים את פעילויות הטרור העולמיות שלהם, בדגש על אזור מפרץ הפרסי", שיא האבסורד והצביעות.
ראש התמנון
אם ייחתם הסכם וגם אם לא, חשוב לחשוף כבר עתה את כל פרטיו הבעייתיים כפי שהוצגו במסמך המלא של "עכשיו מגזין" וליצור את ההתנגדויות בבתי המחוקקים האמריקאיים, במיוחד לקראת בחירות האמצע.
לאחר ההפסקה בשיחות והרעיונות ההזויים להוציא את משמרות המהפכה ויחידות הטרור שלו מרשימת ארגוני הטרור, נוצרה שעת כושר להפוך את ההתנגדות האמריקנית לבי-פרטיזנית ולצרף אליה חלק מהדמוקרטים כדי להעביר מסר שחזרה לעסקים עם איראן היא מסוכנת מאוד. זו הייתה גם הסיבה העיקרית לדרישה האיראנית לכלול בהסכם נספח הבנות שיקבע כי הם שיגדירו אם ארצות הברית יצאה מההסכם בעתיד, ויבטיח להם פיצוי בדמות חזרה לגיטימית להעשרה ל-60% והרשאה להתקין אלפי צנטריפוגות מתקדמות מסוג IR6.

ישראל צריכה להמשיך ולהגביר את המהלכים להחלשת איראן בכל הדרכים: כלכלית, מדינית, צבאית, פוליטית, שימוש בכלי סייבר, כלים קינטיים, כלים משפטיים ועוד. ישראל חייבת להיערך בכל הממדים הללו ולהשקיע בהם תקציבים מתאימים, כפי שכבר התחילה לעשות.
מנהיגי איראן חייבים להבין שהסתיים העידן שבו ראש התמנון נשאר חסין בזמן שהוא שולח את זרועותיו דרך שליחיו במזרח התיכון ובמפרץ לתקוף ולערער את היציבות האזורית.
לקריאת המסמך המלא של פרופ' נגל, הזמינו את הגיליון החדש של "עכשיו מגזין"
