האוּבֶרְטוּרָה , הופיעה לראשונה ביצירותיו של מלחין צרפתיז ז'אן-בטיסט לולי ועל כן שמה גם הוא מארץ הקוראסון והבגט- Ouverture בצרפתית זו פתיחה. האוברטורה
היא הקדמה אינסטרומנטלית- כלומר מרכיבים אותה כמה וכמה כלי נגינה, ליצירה מוזיקלית, לרוב יצירה דרמטית כגון מחזמר או אופרה. האוברטורה יכולה להתחיל להתנגן כאשר הקהל מסתדר במקומותיו, והמסך האדום עוד סגור או כחלק מלא מהמופע, כאשר האולם כבר חשוך. במחזות זמר, האוברטורה לרוב היא מחרוזת של כל המנגינות שיופיעו במחזה, או של השיר הבולט ביותר, זה שמאפיין את המחזמר יותר מכל.
בעבר שימש המושג לתיאור קובץ של ריקודים או לחנים, אך לאחר האוברטורה שהלחין בטהובן ליצירה "לאונורה מספר 3", שהייתה כה מוצלחת עד שהיא הפכה ליצירה משל עצמה, המושג נתפס כפי שהוא היום- פתיחה מוזיקלית ליצירות שונות. עוד הישג מרשים לבטהובן.
אלו מאיתנו שנהנים מקצת קולות גבוהים, ואפילו מאוד גבוהים, וודאי ידעו לספר כי באופרה המודרנית האוברטורה, היא, בדרך כלל, לא יותר מקטע המנוגן לפני שהמסך עולה, והפעם האחרונה שאוברטורה הייתה באמת חלק ממופע האופרה היא למעשה באופרה "טנהויזר", שכתב ריכרד וגנר בשנת 1845. במופע הזה, לפני עליית זמרי האופרה וביצועם, התנגנה מגנינה טרגית ודרמטית מאוד, שהביאה את הצופים לדמוע ולהתחבר לחייו מלאי הצער של גיבור האופרה- האביר טנהויזר האומלל.
אוברטורות בנות ימינו, הנלוות למחזות הזמר של ברודוויי מכילות על פי רוב קטעים מן השירים הפופולריים ביותר במחזה כמו בסיפור הפרברים או פנטום האופרה. אולם המודרנה מטביעה את חותמה בכל פינה וגם במחזות הזמר מהתקופה האחרונה החלו להשתמש פחות ופחות באוברטורה.
ומה מתרחש בין קירותיו האטומים של בית הקולנוע? שם בסרטים, בעיקר מוזיקליים, האוברטורה לרוב עדיין קיימת ומסייעת בהכנת הצופה לקראת מה שיראה ויחוש בעת הצפייה בסרט (בתקווה שהוא לא יכנע למכשיר הסלולרי, ויתמכר כל כולו לנעשה במסך). מכירים אובטורות מפורסמות שהותירו בכם רושם? ספרו לנו על זה בתגובות.
