המוזיקה יכולה להיות הרבה יותר ממקור להנאה: היא עשויה להעניק נחמה בתקופות של אבל, לסייע בהתמודדות עם כאב כרוני וליצור קשר עם אנשים המתמודדים עם דמנציה או פגיעות מוחיות. עם זאת, מומחים לטיפול במוזיקה מדגישים כי לא תמיד האזנה למוזיקה מתאימה לכל אדם ולכל מצב, ולעיתים דווקא השקט הוא הבחירה הנכונה.
פרופ' הילרי מוס, מומחית לטיפול במוזיקה מאוניברסיטת לימריק באירלנד, ערכה יחד עם עמיתיה את הספר The Role of Music in Health and Wellbeing Journeys, הכולל סיפורים אישיים על השפעת המוזיקה על חייהם של אנשים. לדבריה, חשוב להקשיב לחוויותיהם של המטופלים עצמם ולא להניח מראש מה יעזור להם. "כולם חושבים שמוזיקה היא דבר טוב", היא אומרת, ומדגישה כי יש לבחון גם מקרים שבהם היא עלולה לעורר מצוקה רגשית.
העיקרון המרכזי בטיפול הוא התאמת המוזיקה לאדם, לזמן ולמקום. אדם המתמודד עם כאב או אובדן עשוי להעדיף שקט, משום שמוזיקה עלולה להציף זיכרונות ורגשות מורכבים. מנגד, נגינה חיה עשויה להעניק תקווה ונחמה: מוס מספרת על מטופל שעבר אירוע מוחי וחשש שלא יוכל עוד להגיע לאולם קונצרטים, אך התרגש לשמוע נגנים מקצועיים מופיעים ליד מיטתו בבית החולים.
למוזיקה יש גם שימושים מעשיים בהתמודדות עם מחלות כרוניות ודמנציה. מוס ממליצה לבני משפחה להכין רשימת השמעה של שירים משמעותיים מחייו של אדם המתמודד עם דמנציה, כדי לסייע ביצירת חיבור לזיכרונות ולחוויות מוכרות. היא מספרת גם על מטופל שלא היה מסוגל לדבר, אך החל לשיר במסגרת קבוצתית, וכך אשתו יכלה לשבת לצדו, להחזיק את ידו ולשיר איתו. לדבריה, המוזיקה יכולה לשפר את איכות החיים גם כאשר אין מסלול טיפולי ברור.
מדענים חושפים: זו הסיבה ששיר נתקע לכם בראש – ולא עוזב
השפעתה של המוזיקה ניכרת גם בסיפורו של אסיר צעיר, שהחל לכתוב שירים במסגרת שיעורי מוזיקה בכלא. הכתיבה אפשרה לו לבטא רגשות ומחשבות שלא הצליח לשתף קודם לכן, להתמודד עם הגעגועים למשפחתו ולמצוא מטרה בתוך המציאות החדשה. "אני יכול לעבור את הימים הקשים ביותר שלי עם מוזיקה: פשוט תנו לי עט, נייר וקצב", כתב. הסיפורים ממחישים כי מוזיקה עשויה לתמוך בהתמודדות רגשית ולחזק קשרים אנושיים, אך השימוש בה צריך להיעשות בהתאם לצרכים ולהעדפות של כל אדם.
