אחרי שנים של דשדוש והכלה, מבצע חומת מגן הביא לניצחון על הטרור. אבל בדרך לשם היה צריך להתגבר על אג'נדה מעוותת של מפקדי צה"ל ועל הפחד של הפוליטיקאים.
בסוף נתנו לצה"ל לנצח. אבל באיזה מחיר? עם כשלון תהליך השלום שהגיע לשיאו בוויתורים המפליגים שהציע ברק לערפאת בפסגת קמפ דייוויד, חזרו הפלסטינים למה שהם יודעים הכי טוב: פיגועים והרג יהודים.
האינתיפאדה השניה פרצה בספטמבר 2000 ובמשך שנתיים ארוכות, חוו אזרחי ישראל תקופה סוערת ומדממת במיוחד שגבתה את חייהם של למעלה מ1000 ישראלים. אבל לנוכח האימה, צה"ל דשדש. הפוליטיקאים לא רצו לשבור את הכלים, ובצה"ל התמכרו לשקט ולדוקטרינה של הכלה.
מי שהוביל את הניוון בצה"ל היה בוגי יעלון, שבתור אלוף פיקוד וסגן הרמטכ"ל הזריק לתוך הצבא שיח פוסט מודרני: "המאבק הזה יוכרע בהתשה. אנחנו קוראים לזה היום "הוגעה" אמר בהרצאה באותה עת.
2+ואיך עושים את זה? "אפקטים" תודעתיים: "אנו מנסים לפעול בדרכים שתחזקנה את תחושת הציבור הישראלי לעמוד בעימות הזה ופועלים נגד הפלסטינים בדרך שנועדה להבהיר להם שהאלימות לא תקנה להם הישגים". תחושות, מסרים ומיצגים,
הכל חוץ מהכרעה צבאית.
יעלון היה מזוהה ביותר עם הדוקטרינה הפוסט מודרנית החדשה והתגאה בה בינתיים, המוות משתולל ברחובות, וצה"ל לא מספק את הסחורה. ראש הממשלה שרון אימץ בשלב הזה את הקו המתון וניסה להרגיע, אבל הלחץ הציבורי גבר מיום ליום.
מה שהגיע לשיא בחודש הדמים של מרץ השחור בשנת 2002 בו נרצחו 135 ישראלים. שרון מחליט להחליף דיסקט ולצאת למבצע צבאי אבל בדרך צריך להחליף גם דיסקט בצבא. כדי לעשות את זה היה צריך לעקוף את מפקד אוגדת איו"ש, קצין בשם בני גנץ.
2+גנץ "קודם החוצה" לפקד על הגיס הצפוני, אחרי קדנציה קצרה יחסית באיו"ש, ובמקומו נכנס האלוף יצחק גרשון, שהוביל שינוי דרמטי בפעילות הצבא חטיבות החי"ר החלו להכנס לשטחי A, ובוצעו פעולות נרחבות גם במחנות הפליטים.
בסופו של דבר צה"ל הצליח לפרק את תשתיות הטרור של ערפאת, ולהוביל לתקופה ויציבה שקטה יחסית שנמשכת ברמה זו או אחרת עד היום כשרוצים, יכולים. אבל הפירות הבאושים של דוקטרינת ההכלה והמלל הפוסט מודרני שפשה בצה"ל, ממשיכים להזיק.
המשבר הגדול היה במלחמת לבנון השניה, אבל התפיסות הבעייתיות הללו ממשיכות להוביל את קציני צה"ל ולפגוע בביצועיו. אם יש לקח אחד ממבצע חומת מגן, הוא הצורך הדחוף להחזיר שוב את צה"ל מהכלה להכרעה. ויפה שעה אחת קודם.
2+