פרישתו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, מהמרוץ לכנסת ה-26, שבוע בלבד לפני הבחירות, מעלה שאלות בנוגע לכספי הציבור שהוקצו למימון קמפיין המפלגה. על פי חישוב המבוסס על יחידות מימון המפלגות, כחול לבן הייתה זכאית למקדמה של קרוב ל-14 מיליון שקלים. אם המפלגה לא תיכנס לכנסת הבאה, יתעורר קושי אפשרי בהחזרת הכספים, שאמורים להיפרע באמצעות מימון המפלגות העתידי.
על פי החוק, מפלגה רשאית לקבל מראש 85% ממימון המפלגות המיועד לתעמולת הבחירות. במקרה של כחול לבן, החישוב מבוסס על תשע יחידות מימון: שמונה בהתאם למספר המנדטים שלה, בתוספת יחידה אחת. על בסיס זה, המפלגה הייתה זכאית למקדמה של קרוב ל-14 מיליון שקלים מכספי המדינה.
לאחר הפרישה מהמרוץ: לאן הולכים קולותיו של בני גנץ?
לסכום עשויות להתווסף יתרות ממימון המפלגות השוטף שהמפלגה מקבלת מדי שנה, אם אכן נצברו כאלה. עם זאת, היקף היתרות אינו ידוע. גם אין מידע מאומת המצביע על כך שכחול לבן משכה בפועל את מלוא המקדמה או על הסכום שכבר הוציאה על הקמפיין.
מנגנון המקדמה מבוסס על כספים שהמפלגה מקבלת מראש, ואמורים להיפרע באמצעות מימון המפלגות בכנסת הבאה. אם כחול לבן לא תזכה בייצוג בכנסת, לא יהיה לה מקור המימון העתידי הזה. לכן, מתעוררת השאלה כיצד ייגבה החוב, אם נותר כזה, והאם ניתן יהיה להשיב את הכספים לקופה הציבורית. בשלב זה, ללא נתונים על הסכום שהועבר בפועל ועל אפשרויות הגבייה, לא ניתן לקבוע כי הכסף אבד.
כבר לפני כחודש הזהירה ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו מפני השימוש בכספי הציבור למימון קמפיין כחול לבן: "הריצה של גנץ היא לא רק פאתטית אלא גם מבזבזת את כספם של אזרחי ישראל", כתבה. מלינובסקי הוסיפה כי אף שאינה טוענת לעבירה פלילית, היא רואה בהתנהלות בעיה ציבורית: "אין פה הלבנת הון ברמה הפלילית אבל יש כאן הלבנה במובן הציבורי". היא טענה כי בעלי אינטרסים עשויים להרוויח מהכספים שמושקעים בקמפיין, וסיכמה: "זה אמנם לא פלילי אבל זה נורא מסריח".
גנץ החליט לפרוש כבר לפני שבועות – זה התפקיד אליו הוא מכוון
יש לציין כי אמש, לאחר הודעת הפרישה, פורסם כי כחול לבן מציעה את שטחי הפרסום ששכרה מראש לטובת בעלי עסקים המשרתים במילואים. לפי הפרסום, בעלי עסקים שהם משרתי מילואים ומעוניינים לפרסם את עסקיהם בשלטי החוצות ברחבי הארץ הוזמנו לפנות לגנץ בהודעה פרטית.
כזכור, גנץ הודיע על פרישתו לאחר חודשים שבהם סקרים ניבאו בעקביות כי כחול לבן לא תעבור את אחוז החסימה. במקביל, המפלגה התמודדה עם פרישות של חברים משורותיה ועם לחץ מצד גורמים באופוזיציה, שחששו כי קולות שיינתנו לה ירדו לטמיון ויפגעו בסיכויי גוש השמאל להקים את הממשלה הבאה. ההחלטה התקבלה כבר שבועות אחדים לפני ההכרזה, אף שגנץ הכחיש בפומבי את האפשרות שיפרוש.
בימים שקדמו להודעה החריף גנץ את ביקורתו נגד שותפיו לשעבר, ובהם אביגדור ליברמן וגדי איזנקוט. הוא האשים אותם בקידום מהלכים להקמת ממשלה שתסתמך על תמיכת המפלגות הערביות, שאותה הגדיר מסוכנת. בזירה הפוליטית היו מי שראו בדברים ניסיון לפגוע במי שלחצו עליו לפרוש, ואחרים העלו טענות לתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסביבתו של גנץ דחו את הטענות והבהירו כי הביקורת נבעה מ"חשש לעתיד המדינה".
לאחר הפרישה, גנץ צפוי לבחון את האפשרות להתמודד על תפקיד נשיא המדינה. הוא הקים את מפלגת חוסן לישראל בדצמבר 2018, ובהמשך חבר ליאיר לפיד, משה יעלון וגבי אשכנזי להקמת כחול לבן. בשנת 2020 הצטרף לממשלת האחדות כראש הממשלה החלופי ושר הביטחון, ובהמשך הנהיג את המחנה הממלכתי. לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023 הצטרף לקבינט המלחמה, שממנו פרש ביוני 2024.
סקר חדשות 14 שפורסם לאחר הפרישה בחן את חלוקת קולותיהם של מצביעי גנץ. לפי הנתונים, מפלגת ישר צפויה לקלוט 38% מהם, הליכוד 12% ומפלגת ביחד 11%. הנתונים מצביעים על פיזור קולות בין כמה מפלגות, לצד אי-הוודאות סביב עתידה של כחול לבן לאחר החלטת היו"ר לפרוש מהמרוץ.
