האם לאור עברנו כפליטי שואה עלינו לקלוט פליטים מאוקראינה? ברור שאין שום קשר בין הדברים.
בשואה עם ישראל עמד בפני השמדה, ושערי מדינות העולם, כולל שערי ארץ ישראל, ננעלו בפניו. באוקראינה, בדומה למה שהתרחש במקומות אחרים בעולם, מדובר במלחמה בין מדינות, שעם כל נוראותיה והסבל שכרוך בה, אין בה יומרה להשמדת עם זה או אחר, והפליטים האוקראינים אינם מגיעים לכאן מתוככי התופת, אלא ממדינות אירופה אליהן נמלטו.
מדינת ישראל, מעצם היותה מדינתו היחידה של העם היהודי, מחויבת קודם כל לסייע ליהודים ברחבי העולם באשר הם ולאפשר להם לעלות ארצה, במיוחד לאלו שנמצאים במצוקה, וביתר שאת בעת מלחמה. על כן מחויבותנו הראשונה במעלה היא להיערך כעת לקליטת מאות אלפי יהודים מאוקראינה ומרוסיה.
ביחס לפליטים שאינם יהודים זו סוגיה נפרדת לחלוטין.
מאז ימי אברהם אבינו שהתפלל על אנשי סדום ואף יצא להילחם למענם כנגד ארבעת המלכים, ומאז ימי משה רבינו שקם להושיע את בנות יתרו מהרועים, הרגישות לסובל ולנדכא מוטבעת בנו עמוק. לו הייתה בישראל ממשלה, שמה שעומד לנגד עיניה, זו הדאגה לשמירת צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, היה מקום לשקול את מקומנו בתוך מאמץ של מדינות המערב בסיוע לפליטי המלחמה באוקראינה, ואולי לקלוט מספר מסוים של פליטים בישראל, ובתנאי שמדובר בקליטה זמנית, ובאופן שיבטיח כי אכן מדובר במציאות זמנית, ולא בפליטים שייטמעו כאן, ויחריפו בדורות הבאים עוד יותר את סכנת ההתבוללות וטשטוש זהותה היהודית של המדינה.
אך כאשר מדובר בממשלה שמקדמת באופן עקבי ערכים פוסט-מודרניים ופוסט ציוניים, וחלק מחבריה כבר מדברים על שימוש במצוקת הפליטים במסגרת מאבקם לשינוי מרכיבים משמעותיים בזהותה היהודית של המדינה, כמו חוק הגיור, אנו חייבים לעמוד על המשמר, בכדי שמצוקת המלחמה לא תהפוך למצוקה נוספת במסגרת פירוק מדינת ישראל מזהותה.
אם במדינה אחרת היו מפלים לטובה יהודים, היה בכך משום גזענות, אבל להיותה של מדינת ישראל מדינה יהודית, יש השלכות שנגזרות מכך, ומילויין זו לא גזענות, אלא מימוש הייעוד אליו כספנו לאורך הגלות, ושבשמו ולשמו הוקמה מדינת ישראל.
אבי מעוז הוא יו"ר מפלגת נעם וחבר הכנסת מטעם רשימת הציונות הדתית
