"הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת היא אחת מזכויות היסוד של האזרח, לא רק במדינת ישראל, כי אם בכל מדינה נאורה. פשיטא שזכות זו אינה יכולה להילקח או להיפגע מטעם השלטון, אלא בהתאם לחוק" (השופט חיים כהן, 3.10.1965).
באיחור של כמעט יובל שנים, נראה שחזרנו לנקודת ההתחלה. אלא שהפעם לא מדובר בפסילת מפלגה המבקשת לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היחידה של העם היהודי, אלא במאמץ מתמשך להרחיק מהכנסת את מנהיג המחנה הלאומי – בנימין נתניהו.
לאחר שכשלו המאמצים לנצח בקלפי את ראש הממשלה האהוב על העם, בזכות הובלתו את ישראל למקום מכובד בין אומות העולם בטיפולו המוצלח בגרעין האיראני, בכלכלה, ביחסי החוץ, בהתחסנות נגד הקורונה ועוד, החל בישראל תהליך מסוכן של הפיכה שלטונית באמצעים משפטיים ותקשורתיים – מסע ציד עיתונאי המלווה במסע דייג של גופי האכיפה.
להפיכה חברו היועמ"ש, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה, והיא נהנתה מרוח גבית של כמה מראשי מערכת המשפט לשעבר ושל אמצעי התקשורת המרכזיים. במיוחד זכורים דברי נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש בהתייחסה לנתניהו, ב'וועידת ישראל לדמוקרטיה' של עיתון 'הארץ' בנובמבר האחרון, כאל "ראש ממשלה שהיה פה קונצנזוס על תפקודו האנטי-דמוקרטי".
תירוש וטבנקין בקונטרול
היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, הכריז כי "בלב כבד אך בלב שלם" החליט להגיש את כתב האישום בגין עבירות חמורות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. הדיון בבית המשפט החל באפריל 2021 ומאז, כמפורט בקצרה בדפים אלה, מתגלות רשויות האכיפה בקלונן המתעצם מדיון לדיון.
קודם כל התברר שלא ניתן אישור היועמ"ש לפתיחה בחקירה נגד ראש הממשלה, כנדרש בחוק יסוד: הממשלה. בית המשפט נאלץ להסתפק במזכר בו הצהיר כי היה מעורב בחקירות מראשיתן וליווה אותן במהלך ניהולן.
המפכ"ל רוני אלשיך, מצידו, התגאה בתוכנית 'עובדה' כי הוא מכיר כל מילה מהעדויות בחקירות נתניהו. ראש צוות החקירה ניר שוורץ ועוזרו יניב פלג העידו בבית המשפט כי לא חקרו כלל אם העובדות שבכתב האישום הן אמת. לדבריהם, כ"מורשת אבות" נמסר להם על ידי הפרקליטים המלווים, שתדרכו אותם בראשית כל יום חקירות ובסופו, כי בנימין נתניהו זכה בסיקור חיובי באתר וואלה, כך שתפקידם היה רק לאסוף עדויות שיוכיחו זאת. בעת החקירות, שבהן התעללו בעד המדינה ניר חפץ, ישבו הפרקליטים המלווים יהודית תירוש ואמיר טבנקין בקונטרול.
דא עקא שהיועמ"ש המיר את הסיקור החיובי, שהיה בפועל עוין, ב"היענות חריגה", מבלי לבקש מהמשטרה השלמת חקירה, שהרי חריגות דורשת השוואה שלא נערכה. כשהעניין הגיע לבית המשפט נדרשה הפרקליטות לפרט, וכך צמח, ללא ידיעת החוקרים, נספח בן 315 סעיפים לכתב האישום. למזלו של עם ישראל, מתנדבי פרויקט ה-315 ביצעו את החקירה שהמשטרה, בליווי הפרקליטות, הייתה אמורה לבצע מלכתחילה, וגילו שאין לאישום הזה ידיים ורגליים.
לאלה נוספה הסתרת עשרות אלפי ראיות, שהתגלו לסניגוריה כמעט בדרך נס, ואשר עליהן העיר השופט משה ברעם כי "נשגב מבינתו" כיצד עלה על דעת הפרקליטות שלא למסור אותן לסנגורים. מסכת ההסתרה לא תמה, כפי שעולה מהגילויים האחרונים בדבר השימוש ברוגלות, האמורות לשמש את ישראל במלחמתה באויביה אך הפכו לנשק יום הדין בהפיכה השלטונית.
העם הריבון יבחר
הסדר הטיעון שהוצע, לאחר שמיעת תשעה עדי תביעה מתוך 333, כלל ויתור על האישום בשוחד בתיק 4000 ועל הפרת אמונים בתיק 2000, והותיר הודאה בקבלת סיגרים ושמפניה במספר שטרם נבדק, אך הכל בתנאי שבנימין נתניהו יורחק מהחיים הפוליטיים באמצעות קלון. כך קיבלנו הוכחה נוספת שזאת הייתה מטרת כתב האישום מלכתחילה.
קלון הוא מושג מתחום המוסר, עניין שבו דעת הציבור היא שצריכה לקבוע. יש דמוקרטיות מערביות שבהן נשללה הזכות להיבחר מאנשים שנשפטו למאסר של מספר שנים כזה או אחר, אך לא מאנשים שהוטבע עליהם אות קלון אמורפי לפי שיקול דעתו של בית המשפט.
על הפרק עומדת גם הצעת חוק למנוע ממי שהוגש נגדו כתב אישום שיכהן כראש הממשלה. הצעת החוק תיתן בידי פקיד בכיר – היועץ המשפטי לממשלה, שבישראל הפך לרשות רביעית העומדת בפני עצמה ומְהַפֶּכֶת בדין כראות עיניה – את הסמכות להחליט מי יוכל לעמוד בראש ממשלת ישראל. בדרך זאת מבקשים נפתלי בנט וגדעון סער ליטול מהעם הריבון את זכותו האלמנטרית להחליט מי המתאים מכולם.
"הזכויות הפוליטיות הן בין חירויות היסוד המכריעות והחשובות ביותר", כתב נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר בהתייחסו לזכות לבחור, לזכות להיבחר, לזכות להפגין ולזכות לפנות בעצומה. הזכות לבחור והזכות להיבחר הן שני צדדים של אותה מטבע. הגבלת הזכות להיבחר מצמצמת לא רק את זכויותיו של מי שמבקש להיבחר אלא גם את זכויות הבוחרים המבקשים לבחור במועמד לפי העדפתם.
בהפגנה שהתקיימה בשבוע שעבר בכיכר הבימה העמדנו את התקווה בת שנות אלפיים, ההמנון שלנו, כנגד 'תקווה חדשה'. אמנם מחוגי השעון הוזזו לקראת החורף, אך עם ישראל אינו שוקע בתרדמה. "הן עם כלביא יקום"!
הכותבת היא פרופסור למשפטים וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי
הטור הוא מתוך מגזין 'עכשיו 14'. להזמנת גיליון עד לבית – לחצו כאן
