לפני כחודש הפתרון לכל אותם אזרחים ואזרחיות בישראל שסובלים ממערכת חיסונית מדוכאת נמצא. החיסון מקורונה של 'אסטרהזניקה', חי מוחלש, שפועל בטכניקה אחרת מחיסוני פייזר ומודרנה. המנות הראשונות ניתנו ב-21 באוקטובר.
לפי פרוטוקול משרד הבריאות, הזכאים לקבלת החיסון מתוצרת אסטרהזניקה הם בני 18 ומעלה שהרופא המטפל הפנה אותם לקבלת החיסון במקרים הבאים: מי שהוגדר כמנוע חיסון – שאינו יכול לקבל חיסון המבוסס על טכנולוגיה של חומצות גרעין (mRNA) או בנסיבות מיוחדות, בהתחשב בשיקול דעתו של הרופא המטפל.
אלא שאותם זכאים, שרוצים בכל מאודם להתחסן, סובלים מעול הבירוקרטיה של מערכת הבריאות הישראלית. לפי נוהל של משרד הבריאות, אין לפתוח בקבוקוני חיסון מתוצרת אסטרזניקה, כל עוד אין עשרה מתחסנים שנרשמו לאותו אתר חיסון. זאת מכיוון שהבקבוקון מכיל 10 מנות. אותן מנות נמצאות בתוקף של 48 שעות במידה והן מאוחסנות במקום בו יש בין 2-8 מעלות צלזיוס.
לידינו הגיעו סיפוריהם של אזרחים הגרים ביישובים מרוחקים בפריפריה (קיבוץ חבל בערבה, מירון, מעלה גמלא) שמלינים על כך שלאחר המתנה של יותר מחודש מרגע הגעת החיסון ארצה- הוצעו להם תורים להתחסן רק ביישובים במרכז, ובהתראה קצרה מאוד. נזכיר, כי לכל האזרחים הללו מערכת חיסונים מדוכאת ורובם סובלים גם ממחלות רקע.
לדוגמה, ד', תושב קיבוץ בערבה, מספר ש-"לא נותנים לי לקבוע תור, אלא רק לרופאה שלי. לפני שלושה ימים אמרו לי באמצע יום עבודה להגיע לבאר שבע בהתראה של 6 שעות כדי להתחסן. אני גר במרחק של 3.5 שעות משם בתחבורה ציבורית".
ה', תושבת יישוב בגליל העליון סיפרה לנו ש-"אני אישה בהריון מתקדם, יש לי מחלות רקע. הרופאה שלי ניסתה לתאם לי תור, בהתחלה ניתן היה רק לתל אביב. התקשרו אליי בהפתעה ואמרו לי להגיע לעפולה, בהתראה של שעות בלי אופציות נוספות". הפתרונות במקרה זה נדמים כפשוטים יחסית. ימי חיסון מרוכזים שייקבעו מראש, ניידות חיסונים (שכבר קיימות). ייתכן- ולאף אחד פשוט לא מספיק לבצע אותם.
