48 שנים עברו מאז הלך לעולמו המנהיג הדגול, שהעז להכריז בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. כבר מילדות היה דוד בן-גוריון בעל חיבה מיוחדת לציון, הושפע רבות מבנימין זאב הרצל – שלימים הפך למגשים חזונו המפורסם, והציב לעצמו למטרה להיות חלק מעצמאותה המדינית של ארץ ישראל.
היום, ו' כסלו, נקבע בחוק כיום הזיכרון להנצחת מורשתו של בן-גוריון. את אישיותו הפוליטית כראש הממשלה הראשון וכשר בממשלות ישראל כולנו מכירים, אך האם ידעתם שהוא נהג לעמוד על הראש בכל יום? איזה מאכל נהג לאכול על יומו האחרון? ואיך הכיר את אשתו פולה? הנה עשר עובדות מפתיעות ומשעשעות עליו:
1. ויקרא שמו בישראל
בן-גוריון נולד בשנת באוקטובר 1886 בעיירה פלונסק שבפולין, כשהוא נושא בכלל שם אחר – דוד יוסף גרין. כינוי החיבה שדבק בו בילדותו היה 'דובצ'ה'.
2. אח תאום?
משפחת בן-גוריון מנתה חמישה ילדים, ודוד היה הבן הרביעי. ישנה סברה כי בעת ההריון, היו לאמו תאומים בבטנה ואחיו התאום של דוד נפטר בשעת הלידה. כשהיה בן 11, התייתם מאמו שנפטרה גם היא מסיבוכי לידה.
1+3. "מיהו אלוהים?"
מגיל 5 למד דוד הקטן בחדר, ובהמשך אצל מלמד בבית המדרש. בסביבות גיל 14 הוא הפסיק את לימודיו שם וחדל מקיום מצוות ומהנחת תפילין. יחסיו עם הדת היהודית היו מורכבים לאורך כל חייו, וכשנשאל בראיון האם הוא מאמין באלוהים, ענה: "השאלה היא מיהו אלוהים… אני לא מאמין שאלוהים דיבר עם משה. משה שמע קול אדם בלבו וכך ידע שהוא צריך לעשות את זה. אינני מאמין שיש רק כוחות פיזיים בעולם, שמוח זה רק תהליך טבעי. יש משהו מעל זה".
4. היום הגדול בחייו
כשהוא חלוץ נמרץ בן 20, עלה בן-גוריון ארצה מפולין עם חבריו כחלק מגל העלייה השנייה. הם עשו את דרכם באונייה רוסית רעועה, והגיעו בבטחה אל העיר יפו ב-6 בספטמבר 1906. עוד באותו היום יצאה החבורה ברגל אל המושבה פתח תקווה, ושם עסק בחקלאות עד שחלה בקדחת. כעבור שנים סיפר בן-גוריון כי יום עלייתו לישראל היה היום הגדול בחייו.
5. לא פוליטקלי קורקט
בשנת 1906 בן-גוריון היה חבר במפלגת פועלי ציון בארץ ישראל, וכן נבחר לקחת חלק בוועדה שתכתוב את מצע המפלגה. הוא הציע להקים הסתדרות כללית שתמנה את כל הפועלים היהודים בארץ ישראל, ורעיון זה הוביל לויכוח לגבי המילה 'יהודים'. לבסוף הוחלט להקשיב לעצתו ולהשתמש במילה. לאחר מכן הצליח בן-גוריון להוסיף למצע המפלגה את הסעיף האמיץ שאומר כי "המפלגה שואפת לעצמאות מדינית לעם היהודי בארץ הזאת" – זאת למעלה מ-40 שנה לפני שמימש בפועל את חלומו.
6. משיגנע שעומד על הראש?
שגרת יומו העמוסה מאד של בן-גוריון כפוליטיקאי לא מנעה ממנו לעסוק בפעילות גופנית על בסיס קבוע. בכל יום ובכל מזג אוויר נהג לצעוד שתי צעידות יומיות – אחת בבוקר ואחת אחר-הצהריים, שהצטברו יחד לשבעה קילומטרים. כדי לנצל את הזמן בצורה מיטבית, נהג בן-גוריון לערוך פגישות עבודה תוך כדי תנועה, וגם "לסגור חשבון" עם אנשים בתחכום רב. מה עשה? קבע עם אותו אדם שרצה לסגור איתו חשבון לשעת הצעידה, הגביר את קצב ההליכה שלו, וכך האורח התנשף כל הדרך ולא היה יכול לדבר.
ולא רק הליכה הייתה שגרת הספורט היומית של ראש הממשלה. נשיאה החמישי של ישראל, יצחק נבון ז"ל, תיאר בספרו 'אמונתו יחיה' את התעמלות הבוקר המוקפדת של בן-גוריון, שבסופה נהג לעמוד על ראשו משתי סיבות: האחת, כדי להגביר את זרימת החמצן אל המוח, והשנייה, כיוון שכך ייעץ לו ד"ר משה פלדנקרייז, שטען כי ראשו של בן-גוריון גדול ביחס לגופו הקטן. אל הפעילות הגופנית רתם את עובדיו, ואפילו הציע ללמד אותם לבצע תרגילי התעמלות ועמידה על הראש. ומה הייתה דעתה של פולה אשתו על כל העניין? היא צחקה וקראה לו 'משיגנע', שעומד על הראש ומעמיד את כל המדינה על הראש ביחד איתו.
1+7. כשדוד פגש את פולה
אם כבר בפולה עסקינן, כך התחיל סיפור האהבה בין השניים: במהלך שהותו בניו יורק, לקח בן-גוריון חלק בהתכנסויות של פועלי ציון שהתקיימו בביתו של רופא יהודי שבו גרה ועבדה פאולין מונבז – צעירה יהודיה, אחות במקצועה. הוא קרא לה 'פולה', חיזר אחריה במשך כשנה, ובשנת 1917 היא נענתה לו והשניים התחתנו. לזוג שלושה ילדים – גאולה, עמוס ורננה, שהתייצבו גם הם לתפקידים המחייבים של אב המשפחה, ולקחו חלק פעיל בשליחויותיו ועיסוקיו הציבוריים.
בינואר 1968 פולה הלכה לעולמה, וכיום הוא קבור בסמוך אליה בגן הלאומי 'קבר בן-גוריון' שנמצא ליד מדרשת בן-גוריון. כדי לזכור את אהובתו, נהג לאכול מדי בוקר את עיסת הגבינה המתוקה שהייתה מכינה לו ונקראת 'קוּץ'-מוּץ", על אף שלא חיבב אותה במיוחד.
8. כל מילה בסלע
תאמינו או לא, אבל מסתבר שלמילת היחס 'אֶת' קמו מתנגדים במרוצת השנים, ומיהו המתנגד המפורסם ביותר? כמו שבטח ניחשתם, דוד בן-גוריון. במאמר שכתב, הסביר ראש הממשלה מדוע זוהי מילת רשות שמושפעת משפות לועזיות, ועל כן "מוטב להשמיטה למען חסוך עבודה, דיו, נייר, ולמען מנוע מונוטוניות בלשון". כדי לבסס את דבריו, הביא את המסופר על רבי עקיבא: "חכמינו הרגישו בדבר ור' עקיבא היה משום כך דורש תילי תילים של הלכות על 'את' כשם שהוא עשה זאת על 'אך' ו'גם'. סימן ש'את' אינו נחוץ לגופו". משחשב כך, סירב להשתמש במילה 'את', שהייתה כאמור מיותרת לחלוטין בעיניו.
9. דרושות שעות שינה
כמו רבים, גם דוד בן-גוריון נזקק לכדורי שינה. אלא שהפסיק ליטול אותם מאז שגילה כי הם עלולים לפגוע בזיכרון, וכך יצא שהוא היה ישן בכל לילה שעתיים בלבד לכל היותר.
10. המנהיג של כולם
ישראלים מכל שכבות הציבור נהגו לשלוח לו מכתבים, והוא היה עונה ברצון על אף עיסוקיו. בן-גוריון ראה בקשר עם העם חשיבות רבה, ולעיתים ההתכתבות נמשכה כמה שנים מבלי שראש הממשלה ידע או יפגוש את האדם שאיתו התכתב. עדות לקשר האישי בינו ובין האזרחים הייתה אירוע הצבת ארונו של בן-גוריון ברחבת הכנסת לאחר פטירתו, שאליו הגיעו כעשירית (!) מתושבי ישראל כדי להיפרד ולחלוק לו כבוד אחרון.
בקשתו של דוד בן-גוריון שלא לשאת הספדים על קברו ולא לירות מטחי כבוד בטקס הלוויה מעידה במקצת על האדם הגדול שהיה – מנהיג שאהב את ארצו בכל מאודו, העז לחלום, ועשה היסטוריה שבזכותה אנחנו כאן.
צפו בהכרזת המדינה:
