בפתיחת הדיון דיבר יו"ר הצט"מ, ד"ר בעז לב שפתח ותיאר את מטרת הדיון. לאחר מכן אמר כי "צר לנו על הדרדרות הדיון הציבורי לפסים של הסתה ואלימות מילולית". ד"ר לב הסביר כי לאחר הדיון היום יתכנס הצוות בשבוע הבא לקבלת ההחלטה הסופית. מדובר על תחילת השבוע הבא, קרי יום ראשון או שני. לדבריו, "אנחנו צופים כעת בדעיכת הגל בישראל וככל שבעולם התחלואה גבוהה אנחנו עלולים להיפגש עם וריאנטים נוספים".
אחריו דיברה נציגת חברת פייזר, ד"ר אלכסנדה גרוטמן, שהציגה את תוצאות הניסוי שערכה החברה בחיסון לילדים. ד"ר גרוטמן הסבירה כי מינון החיסון המופחת מבטיח את ההגנה הטובה בפרופיל הבטיחות הגבוה ביותר לילדים. יעילות החיסון נמדדה ב-90.7%. עוד הוסיפה שלאורך חצי שנה נבדקו גם תופעות לוואי אפשריות וחריגות, במיוחד מיוקרדיטיס. מכל שקפי שכיחות תופעות הלוואי שהציגה ד"ר גרוטמן, עלתה מסקנה ברורה- לחיסון היו תגובות קלות מאוד ולא משמעותיות, גם בקרב מחוסנים וגם בקרב מקבלי הפלצבו. "לאחר ניסוי בקרב 3,000 ילדים, מצאנו כי פרופיל הבטיחות גבוה מאוד" אמרה.
בהקשר ליעילות החיסון בהגנה מקורונה בקרב הילדים הנבדקים: בקבוצת הגיל 5-11 יעילות החיסון הייתה גבוהה וזהה כמעט לגמרי לזו שנמצאה לקבוצת הגיל 16-25, שחוסנה כבר כמובן.
אחריה עבר שרביט הדיבור למערך שירותי בריאות הציבור ממשרד הבריאות.
ראש המערך, ד"ר שרון אלרעי פרייס דיברה על משמעויות תחלואת הקורונה והשלכותיה בקרב ילדים. ד"ר אלרעי פרייס הסבירה כי "אין פה שום ניסיון להכריח או לכפות אלא לתת את הנתונים וכל הורה יעשה את הבחירה הנכונה עבורו. כולנו מברכים על הדיון הציבורי הזה".
2+לאחר מכן המשיכה ואמרה כי ברוב המקרים התחלואה קלה, אבל עדיין לא ניתן לבטל את העובדה שיש תחלואה קשה בחלק מהילדים, ואף ישנן פטירות. בהמשך הציגה נתונים אודות התחלואה בקרב ילדים וסיבוכי תחלואה לאחר החלמה, והמעקב אחר תחלואת תסמונת רב מערכתית- פימס.
לדברי ד"ר אלרעי- פרייס, המידע אודות תחלואת PIMS בקרב מחלימי קורונה מצוי בחסר והיקף התסמונת גדול יותר. באשר לתופעות LONG-COVID, בסקר סטטיסטי דווחו תופעות עייפות, כאבי שרירים, קושי במאמץ וכדומה. "גם ילדים ללא תסמינים, עדיין יש בין 1-2% שממשיכים עם תסמינים גם לאחר 6 חודשים" סיכמה את הנושא.
2+ובאשר לשאלה מה צופה העתיד למחלימי קורונה? "אנחנו לא יודעים אחרי שנתיים מהן השפעות הקורונה לאורך זמן, אבל אנחנו רואים פגיעה ברקמות שיש לה השלכות שונות". לדברי ד"ר אלרעי פרייס, ילד בגילאי 12-15 מחוסן מוגן פי 12 מהדבקה א-סימפטומטית ופי 20 מהדבקה עם סימפטומים, לעומת ילד לא מחוסן. אז כאמור, הסיכוי של ילד מחוסן להידבק יורד פי 12 ונמוך ב60% להדביק את חבריו.
ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, הציגה בדיון את ממצאי בטיחות החיסון מהארץ ומרחבי העולם בקרב מעל 30 מיליון מחוסנים וסיכמה: "לא צפויות תופעות לטווח הארוך".
לאחר צמכן הוסיפה ד"ר אניס ש-"הדיווח על הפרעות בווסת היה שכיח יחסית, יש סיבות אחרות שיכולות לגרום להפרעות הללו. לא נמצא קשר ישיר לחיסון. חשוב לציין שהנושא עדיין בבדיקה ואנחנו עוקבים אחריו. בנוגע להשפעה על הריון ופוריות- נמצא שאין קשר לחיסונים ע"פ מחקרים אירופאים".
ד"ר שרון אלרעי פרייס סיכמה את הפרק הראשון של הדיון באומרה: "אני שומעת דיווחים מהתקשורת על- 'למה צריך לחסן עכשיו כשאין תחלואה". א- באירופה התחלואה מתפשטת. ב- נסתכל מה קרה כאן ביולי. היה חיסון מאושר עבור בני 12-16 והתחיל גל, שנראה כמו שהוא נראה. הגל עולה מהר יותר מהאפקט של החיסון".
יש לציין כי כפי שהוצג, עד היום 219 ילדים בגילאי 5 עד 11 כבר חוסנו בארץ, אחרי שקיבלו אישור חריג. מתוכם היו ארבעה מקרים של תופעות קלות כמו חום, חולשה כללית וכאב במקום ההזרקה. אחד מהילדים שחוסנו סבל מפרכוס שמונה ימים לאחר החיסון – לא נגרם לו נזק מוחי.
בפרק השני דיברו נציגי האגודה הישראלית לרפואת ילדים. כך אמרה ד"ר ליאת אשכנזי, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי הלל יפה: "כשאני אומרת 'לונג קוביד', אנחנו מדברים על ילדים שחוו מחלה סימפטומטית קלה, והלונג- קוביד שינה את החיים שלהם. יש לצערי אנשים רבים שמטילים ספק בקיומה של התסמונת הזו".
2+