בגל הרביעי נפטרו למעלה מ-1,350 ישראלים וישראליות, מתוך כ-7,827 סך הכל מתחילת התפשטות הנגיף בישראל. אלפי אזרחים איבדו את חייבם לנגיף ולסיבוכיו. מנתונים שהגיעו לידינו ניכר כי רובם המוחלט של הנפטרים בגל הזה, הינם מבוגרים – 82.5% מסך כלל הנפטרים. אלא שבגליל הקודמים, שיעור הקשישים שנפטרו היה נמול יותר- 75%. כלומר, הפער עומד על כ-7.5%, מאות נפטרים.
איך הזינוק הזה נגרם? כנראה שישנן מספר סיבות. כמובן שהכל מתחיל בהדבקה, וכשהמשק פתוח – נדבקים יותר. כשמערכת החינוך פתוחה לפני החגים – הילדים נדבקים ומעבירים את הנגיף לסבים ולסבתות שלהם שיושבים לידם בשולחן החג.
2+
בנוסף, ידוע לכולנו שהמשאבים של מערכת הבריאות בישראל מוגבלים. במיוחד בגל הזה, שמענו יותר ויותר על הבחירה הקשה ביותר שרופא נתקל בה- במי לטפל קודם, את מי להציל. את הצעיר הן ה-26 שלא התחסן? את הילדה בת ה-3? או את המבוגר בן ה-72, שאמנם התחסן כנדרש ושמר על ההנחיות אבל יש לו מחלות רקע?
2+בין השאר, מכשירי האקמו נמצאים בתפוסה כמעט מלאה או מלאה מספר שבועות. המכונה, שמחליפה את פעולות הלב והריאה, ניתנת למונשמים במצב קשה. לא פעם ולא פעמיים שמענו בגל הזה, כי רוב המכשירים ניתנים לחולים צעירים יחסית שלא התחסנו – שיש סיכוי רב יותר להציל, מאשר לקשישים שהתחסנו.
2+וזה לא רק זה – גם התרופה רג׳נרון, שנכנסה לשימוש בישראל לפני כשבועיים, ניתנת לפי תיעדוף מסודר. כל גורם סיכון נותן למטופל נקודות, והתרופה ניתנת לאלו שהניקוד שלהם הוא הדף גבוה ביותר. אי חיסון מקנה כחמש נקודות, מספר גבוה מאוד. וכך, התרופה שמונעת התדרדרות למחלה קשה, ניתנה למספר גדול מאוד של לא מחוסנים.
