רגולטור הבריאות בבריטניה נתן היום (שני) אישור לניסויים בבני אדם לחיסון חדש שנועד להתמודד עם נגיף האבולה. ההתפתחות מגיעה על רקע התפרצות קטלנית של הנגיף ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שגבתה את חייהם של 625 בני אדם וגרמה ל-1,792 מקרים מאומתים במעבדה.

מדענים באוניברסיטת אוקספורד החלו לפתח את החיסון לפני שמונה שבועות, כאשר הוכרז מצב חירום בבריאות הציבור ב-17 במאי. זהו החיסון הראשון מבין ארבעה הנמצאים בפיתוח שנכנס לשלב הניסויים הקליניים. מתנדבים מגויסים, והמנות הראשונות צפויות להינתן למבוגרים בריאים בבריטניה "תוך שבועות".
צוות אוקספורד הצליח לפתח את החיסון תוך שבועות ספורים בזכות שימוש באותה טכנולוגיה שהתפרסמה במהלך מגפת הקורונה, ואשר שימשה בחיסון הקורונה של אוקספורד/אסטרה-זניקה. הטכנולוגיה עושה שימוש בנגיף צינון נפוץ המדביק שימפנזים, אשר שונה גנטית כדי להפוך אותו לבטוח לשימוש.

החיסון אינו גורם לזיהום, אך קטע הקוד הגנטי שהוא מכיל מתחיל לייצר חלבון ויראלי אחד של האבולה בתוך הגוף. זה מספיק כדי לעורר את מערכת החיסון לזהות איום ולבנות תגובה חיסונית. החיסון פותח, נבדק על עכברים וקופי מקוק, ומיוצר בסטנדרט קליני על ידי מכון הסרום של הודו, שייצר ואגר כ-620,000 מנות.
הניסוי יכלול 50 מבוגרים בריאים בגילאי 18-55, והם ינוטרו למשך שנה. החוקרים עובדים גם עם שותפים באוגנדה כדי להתכונן לניסויים באפריקה. חוקר החיסונים אלכס סמפסון ציין כי "אנחנו עושים את כל אותן בדיקות שהיינו עושים בדרך כלל, רק שאנחנו מסוגלים לעשות אותן במקביל".

קיים סיכון אפשרי לקרישי דם נדירים, בדומה לחיסון הקורונה של אסטרה-זניקה, אך סיכון זה נמוך בהרבה מהאיום של זן האבולה "בונדיבוגיו", שהורג כשליש מהנדבקים. ד"ר קטרינה פולוק, החוקרת הראשית בניסוי, הדגישה כי תופעות לוואי חמורות הן "נדירות מאוד" וכי הסיכונים יועברו למתנדבים.
ההתפרצות הנוכחית של האבולה, הנגרמת על ידי זן "בונדיבוגיו", עדיין אינה בשליטה ומתרחשת באזור סכסוך עם אוכלוסיות ניידות מאוד, מה שמגביר את הצורך בחיסון שיסייע לעצור את התפשטות המחלה. שלושה חיסונים נוספים לאותו זן נמצאים בפיתוח, כולל אחד מחברת ביוטכנולוגיה מודרנה.
