מה יש בשקיק התה?
התפללנו בחג על הגשם, לכן זה הזמן לחדש את מלאי שקיקי התה שבמטבח. הפעם נסעתי לשני מפעלי תה וגם ראיינתי נציגים של חברת תה באירופה. קבלו את הסיפור המלא.
מי אני ומה שמי?
קמיליה סיננסיס (Camellia sinensis). זהו שמו של השיח שממנו מיוצר התה השחור והירוק. כל צמח אחר, יכול לספק חליטת צמחים משובחת אך בשום פנים ואופן הוא לא יספק לנו כוס תה. בארץ, עונת התה מתחילה עם היורה הראשון ונמשכת כארבעה חודשים בלבד. ואילו במזרח הרחוק שותים תה כל השנה, כפי שאצלנו שותים קפה חם בלי קשר למזג האוויר.
3+הסתכל בשקיק
שקיקי תה מבד פותחו רק בראשית המאה ה-20. אך רק בשנות ה- 40 של המאה הקודמת, החל השימוש בשקיקי תה מנייר. בעבר היו משתמשים בשקיקי תה מרובעים עם פס אלומיניום. מבנה השקיקים שנפוץ בעשרות השנים האחרונות, הוא שקיק ארוך שמקופל לשניים וקשור בקצהו בחוט. דבר המאפשר שטח פנים גדול לצורך חליטה. ישנם שקיקי תה שעשויים מנייר אורז וישנם שקיקי תה (בסופרמרקט) שעשויים מסיב האבאקה שמקורו בעץ הבננה, ללא שימוש בחומרים סינטטיים. בשקיקים אלה לא משתמשים בדבק כדי לסגור אותם אלה סוגרים אותם באמצעות לחץ. בשנים האחרונות, ניתן לקנות גם שקיקי תה בצורת פירמידה, אך ככל הנראה בזמן החליטה, הם נותנים את אותה תוצאה, כמו עמיתיהם המקופלים.
כמה זמן להשאיר את השקיק בכוס?
בחליטת פירות שמכילה פרחי היביסקוס ופקעות ורדים, יש שלושה וחצי גרם של תערובת צמחים. ואילו בחליטת נענע ומנטה יש 2.25 גרם של צמחים. כמות הצמחים שבשקיקים נקבעת לפי הטעם כך שאם צריך כמות גדולה כדי לקבל את הטעם, אז השקיק יכיל יותר צמחים. על האריזות רשום את זמן החליטה המומלץ לכל תערובת צמחים או לצמח בודד, אך ככלל זמן החליטה של תה הוא כשתיים עד שלוש דקות. לעומת זאת בחליטות של צמחים ופירות ניתן להשאיר את השקיק בכוס.
3+תהליך הייצור של תה שחור
ייצור התה השחור הוא בעיקר בהודו ובסרי לנקה. התה עובר חמצון של 100%. כלומר, לאחר שקוטפים את עלי התה פורשים אותם על מדפים כדי שהם יקמלו. עושים זאת כדי שהעלים יאבדו את רוב הלחות שלהם וכדי שהם יהיו רכים וגמישים. הקמילה מאפשרת לשמור על שלמות העלים בזמן העיבוד.
בשלב הבא, מועכים את העלים כדי לשבור את האנזימים ובכך חושפים את המיצים ואת השמנים האתריים שבעלים. פעולה זאת, מאפשרת לארומה של התה להיפתח. לאחר מכן מאחסנים את העלים בחדר קריר ולח כדי שהם יעברו תהליך של חמצון מלא. כעת, משאירים את העלים בחדר זה, במשך יום עד יומיים.
במהלך תהליך החמצון, העלה מתכהה, והמיצים המרים מתעדנים. שלב זה קובע את הטעמים האופייניים של התה השחור. תהליך החמצון נעצר כאשר הארומה והטעם מורגשים במלואם. בשלב זה, בדרך כלל, אופים את העלים בתנורים גדולים. האפייה, גורמת לשמירת העלה במצב יציב יחסית עד לחשיפתו למים רותחים בזמן החליטה בכוס התה.
תה ירוק
בסין, ביפן ובקוראה מעדיפים לשתות תה ירוק. התה הזה לא עובר בכלל תהליך של חמצון. לאחר הקטיף, העלים נפרשים לצורך ייבוש וקמילה. לאחר מכן הם עוברים חימום מהיר. העיבוד המהיר עוזר לשמור על החומרים הטבעיים של העלה הטרי. על התה הירוק נעשו הרבה מחקרים מדעיים. כך שאנחנו מכירים היום את נוגדי החמצון (האנטיאוקסידנטים) שמצויים בתה הירוק, שנקראים EGCG. אלה הם נוגדי חמצון שמחזקים את מערכת החיסון ומונעים את נזקי הרדיקלים החופשיים. מה שאומר, שלא שותים תה רק כשחולים, אלא שותים תה כדי לא להיות חולים.
3+בשורה התחתונה – איזה תה בריא יותר?
התה גדל במזרח הרחוק. במפעלים בישראל, ממיינים את העלים, יוצרים תערובת של עלים, מוסיפים תמציות טעם וכמובן אורזים את הכל. התה הירוק מכיל נוגדי חמצון ואילו התה השחור שרבים קוראים לו 'תה רגיל', עבר חמצון מלא – לכן, התה הירוק בריא יותר. בנוסף, התה השחור מר יותר, לכן צריך להמתיק אותו. שזה חיסרון נוסף.
מחפשים מתכון לעוגת תה בריאה? לחצו כאן
הנטורופתית שרה בר אשר, היא מבקרת מפעלי מזון ומרצה בנושא: "אתה שותה או שוטה?", https://sarabarasher.co.il/, 054-5493632
