בשבוע שעבר, הונחו דיירי אחד הבניינים בחולון לעזוב ולהתפנות מהבניין עקב חשש שהוא אינו יציב ועשוי להוות סכנה לדיירים. יממה אחת לאחר מכן, הבניין קרס לתוך עצמו ולא נשאר ממנו כלום. שלושים ושתיים משפחות שהתגוררו בו יכלו לשלם מחיר יקר במידה ולא היו מתפנות מהבניין ביממה הקודמת. אסון מירון היה מאבד את תואר האסון האזרחי הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל, ומפנה את המקום לאסון חולון. ברוך השם שזה לא קרה.
אבל המטרה שלנו היא לא רק להודות על ניסים שקרו, אלא גם לדאוג שאירועים כאלו לא יחזרו על עצמם. כלפי מה הדברים אמורים? כלפי המדיניות הקיימת בכל הנוגע לפרויקטים של פינוי בינוי/תמ"א 38.
מי שמתעסק בזה יודע עד כמה הנושא הזה מורכב, וכמה בירוקרטיה ומדורי גיהנום צריך לעבור בכדי להוציא לפועל פרויקטים כאלו. הקושי הוא לכולם. לדיירים שמטורטרים עם חתימות, טפסים ונסיעות. ליזמים שמקבלים כתף קרה מהממשלה ומהעירייה כשהם מנסים לקדם את הנושא. משום מה הכל עובד לאט, ומעטים הם היזמים שהצליחו בסופו של דבר להוציא לפועל פרויקטים כאלו. כמובן שבדרך הם נלחמו בכל הכוח וחלקם אף נעזרים בגורמים פוליטיים ממשרדים ואגפים שונים.
וכאן הבן שואל, למה? מדוע לא להפשיט את התהליך הזה? הרי מדובר באחד הפתרונות היעילים ביותר לביטחון האזרח ושיפור פני העיר? מה גם שהרשויות פחות שוברות את הראש בנושא הזה, ומי שבפועל עושים את העבודה השחורה אלו היזמים והדיירים שסובלים שנה וחצי מאבק ורעש של בנייה. אז למה להערים קשיים ולהציב בירוקרטיה על הבאים לקדם פרויקטים כאלו? אין תשובה ברורה.
בינתיים עוד ועוד בניינים נמצאים כיום בסכנת קריסה. אזרחים רבים גרים בדירות ללא ממ"ד בתת תנאים. רחובות שלמים משנים את פני העיר וגורמים לתושביה לחשוב שהם עדיין בשנות השמונים, ועוד כשלים רבים.
כמו בכל אירוע קשה, גם כאן נראה שאף אחד לא יתעורר בנושא עד שיקרה אסון חמור שיזעזע את מדינת ישראל ויגרום ליושבים ראשונה במלכות לחשב מסלול מחדש. כמובן שאין זו בעיה של הממשלה הנוכחית. זה מחדל של שנים. לא פעם היו כאלו שניסו לפרק את הבירוקרטיה בנושא אך מהר מאוד הם נכשלו מאחר ולא היה מספיק רצון בקרב מקבלי ההחלטות לקדם את הנושא, כל אחד מסיבותיו שלו. בשורה התחתונה: כיום ישנה מצוקה קשה בעניין שיפורי הדיור, ואין זה פשוט כלל להוביל פרויקטים מעין אלו. מאז אותו מקרה שוחחתי עם מספר קבלנים ויזמים שהצביעו על קושי רב בהובלת פרויקטים כאלו. מי יתן והשנה החדשה תביא עימה בשורות טובות לפחות בנושא הפחתת הבירוקרטיה למשפרי הדיור, לפני שנחווה אסון איום ונורא ונלמד את הלקח בדרך הקשה.
