לפני 105 שנה: זה קרה בשנת 1916, ביום הראשון של הקרב על ה'סום' – מחוז בצרפת, במהלך מלחמת העולם הראשונה. המפקד הבריטי הפילד מראשל דאגלס הייג הורה לחיילים הצעירים שלו שנלחמו בפעם הראשונה בשדה הקרב במלחמה לצעוד לאורך שטח ההפקר בשורות מסודרות כדי ולהתכונן לקרב.
אלא שאז התבררה גודל הטעות: החיילים הפכו למטרות קלות לאש של חיילי הצבא הגרמני. הם תפעלו את מכונות הירייה וירו בהם בקלות אחד אחרי השני. התוצאה של פקודה אחת לא נכונה גזרה פגיעה בכ-60 אלף חיילים.
היו כמה סיבות לכישלון הטראגי: הראשון: הקצינים הבכירים לא האמינו שחיל הרגלים הבריטי, שלא מאומן ולא מנוסה, מסוגל להתקדם בצורה אחרת ולכן הם הורו להם להתקדם בצורה ישירה לעבר האויב.
שנית, הציוד הכבד שהחיילים לקחו הקשה עליהם את ההתקדמות. ושלישית, גם תנאי השטח הקשו מאוד על הכוח הבריטי כיוון השוחות של הגרמנים מוקמו באזורים גבוהים יותר מהשוחות הבריטיות. בשטח ההפקר עצמו הם גם לא יכלו להסתתר כי מדובר היה באדמה שטוחה.
הקרב על הסוֹם היה אחד הקרבות הגדולים במלחמת העולם הראשונה. בקרב ניסו כוחות מדינות ההסכמה לפרוץ את קווי הגרמנים, אבל הצליחו להתקדם רק כעשרה ק"מ, ובמחיר של יותר ממיליון נפגעים לשני הצדדים.
בתחילת ההתקפה פרצו כוחות רגלים בריטים לעבר חפירות הגרמנים לאחר הפגזת ריכוך ארטילרית. הקרב הסתיים לאחר ארבעה וחצי חודשים, כאשר המפקד הבריטי, דאגלס הייג, הורה על הפסקתו.
נעשה בו לראשונה שימוש בטנקים, אבל הפעלת הטנקים הייתה מוגבלת ובלתי יעילה. במהלך חודשי הלחימה השתפרה הטקטיקה של הצבא הבריטי כתוצאה מהלקח שנלמד בימי הלחימה הראשונים, וכוחות רגלים, ארטילריה וחיל אוויר שולבו יחד להשגת הכרעה.
המספר הכולל של הנפגעים בסיום הקרב הסתכם ב-420,000 בריטים, 200,000 צרפתים ו-465,000 גרמנים. סך הכול למעלה ממיליון נפגעים.
והייתה גם פאשלה נוספת: אדולף היטלר, לימים מנהיגה האיום של גרמניה הנאצית, השתתף בקרב הזה כחייל בצבא גרמניה ונפצע בו מרסיס ברגל. תארו לכם איך ההיסטוריה הייתה נראית אם מתוך חצי מיליון ההרוגים של צבא גרמניה היה מת גם רוצח ההמונים.
