הזמרת מאיה בוסקילה נפרדה מאביה ז"ל שהלך לעולמו היום (שבת), לאחר מאבק במחלת הסרטן. בכנות היא מספרת על מערכת היחסים ביניהם שלא הייתה תמיד פשוטה, על התקופה בה חלה, ועל איך שרה לו ליד המיטה ברגעיו האחרונים.
כך כתבה:
"הרגע הכי כואב הוא שמקבצים את המשפחה לשיחה והרופא אומר: 'לצערי אין יותר מה לעשות, אנחנו כבר לא יכולים לעזור וגם לא התרופות'. רגע, לא התכוננתי נפשית, תנו לי שניה לעכל בכלל מה אני חשה. שמתי כפפות וחלוק ונכנסתי לראות אותך . זה מוזר איך אדם משתנה ביומיים. היית חולה אך עדיין, פנים מלאות, חיוך ואפילו אודם קל בלחיים".
"נכנסתי לאחר יומיים בלבד, כבר פניך היו שקועות, כמו בלון שהוציאו ממנו אוויר, הגוף כולו נפוח ואני עומדת ולראשונה רואה מהו סוף. לא היית בהכרה, אך חשתי שאתה שומע את כולם מסביבך, כאילו צורח בשקט מופתי: 'די, תנו לי כבר ללכת למקום שבו לא יכאב'".
"אהבת את שירי 'יש בליבי כינור', ואני עם מסכה, מכוסה מכף רגל ועד ראש, החזקתי בידך ושרתי לך את מלוא השיר. ידעתי! אתה שומע אותי! לחצת את כף ידי בחזקה, כאילו אמרת לי 'מאיה שלי, כמה זמן לא הייתי בהופעה שלך'. תקופת ההתבגרות שלי הייתה מאתגרת לי ולך. לא הכל עבר חלק וחלקים מהתקופה אף היו קשים, אך בחרתי בתמונה הזאת שלנו, כי הרגע הזה, ממש דקה לפני, ביקשת את סליחתי ואמרת 'אני יודע שהייתי לא בסדר ואם פגעתי אני מצטער'".
"היום אני מבקשת את סליחתך אבא. אם פגעתי, אני מצטערת , אתה לב גדול וסבא אוהב ואהוב. עכשיו אתה כבר לא שייך לכאן, אך אני יודעת ששם יהיה לך יותר קל לשמור על משפחתנו מחוברת, כי כבר לא כואב לך. יש בליבך כינור, אך מצאת מזור. והאור שלך, כמו גפרור בחושך, נושא ברכה. ברוך דיין האמת".
'יש בליבי כינור' שאביה של מאיה אהב:
