אופיר מטרני, 47, נשוי ואב ל-3 ומתגורר ברמת הגולן. אופיר נפצע במהלך השירות הסדיר שלו בחיל התותחנים בצומת מורג, בערב ראש השנה של שנת 1994. באותו פיגוע קשה נהרג סמל ויקטור שיכמן ז"ל.
וכך מספר אופיר על השתלשלות המקרה באחד הראיונות אותו העניק לאתר מאקו: "טנדר מסוג פיג'ו הגיע מולנו, עבר אותי שהייתי מפקד הכוח ועוד שני לוחמים שהיו מאחורי והגיע מול הלוחם שסגר את הכוח. בתוך הרכב היו ארבעה מחבלים שפתחו עליו באש ממרחק של מטר. במקביל, נפתחה עלינו אש תופת של מקלעים מעמדות נוספות ומבתים סמוכים שהיו בקרבת הצומת. מצאנו עצמנו בשעות החשיכה בלב צומת מואר, מותקפים בירי מכל הכיוונים.
"הכוח השיב באש לעבר מקורות הירי והאירוע הסתיים כאשר לוחמי מג"ב הגיעו למקום וסייעו לנו עד להגעת מסוק פינוי, אך לא היה בכך כדי להציל את חייו של סמל ויקטור שיכמן ז"ל שנפל בקרב".
ומה קרה מאז? איך גילית שאתה סובל מפוסט טראומה?
"מאז האירוע ועד לפני 3 שנים הייתי עסוק בהדחקה ולא שיתפתי ודיברתי עם אף אחד על המקרה", מספר אופיר, "עד שהתחילו להופיע תסמינים של פוסט טראומה (לא הכרתי מה זה ולא קישרתי את זה לאירוע ) דכאונות, התקפי חרדה לילות ללא שינה. במהלך נסיעה בערב ראש השנה להורים לפתע הכל צף ועלה בלי הכנה מוקדמת כל המראות והריחות והקולות חזרו אליי כאשר אני נמצא עם בני משפחתי בדרך לארוחת החג.
"פניתי ליחידה לתגובות קרב במשרד הביטחון ולאחר שעברתי אבחון הבנתי שאני סובל מPTSD אני מטופל על ידם ומקווה שאצליח להעלות את מסלול חיי חזרה למקום חיובי ושמח".
מה עומד מאחורי הקליפ "אף אחד לא יפגע בי" ולמה בחרת לציין דווקא את אסון המסוקים?
"הסיפור מאחורי השיר שום דבר לא ייפגע בי", מסביר אופיר, "הוא שאת מילותיו כתב סגן ארז שטרק ז"ל לפני שעלה ללבנון והשיר נמצא בחדרו במהלך השבעה שלו. השיר מאד נגע לליבי לכן החלטתי השנה לקחת את בני עידן שמנגן ועוד נער מוכשר מהיישוב שלי בשם עופר אסולין ונסענו לאנדרטה בשאר יישוב לבצע את השיר לכבודם ולזכרם של הנופלים באסון כאשר עמדנו שם וצילמנו שמנו לב שנעמדנו במקרה לגמרי מול האבן של ארז שטרק בתוך המים. עמדנו מולה ושרנו את השיר שלו אין יותר מכובד מזה להעביר את המסר לדור הבא שאנחנו כאן בזכות הנופלים במלחמות. הדרך שלי להתמודד עם הטראומה דרך המוסיקה מאד עוזרת לי להתמודד ולשחרר", מסכם אופיר.
ציפור קטנה לחשה לנו שיש באמתחתך עוד שיר מקורי שאתה כתבת לזיכרו של ויקטור ז"ל…
"נכון", מאשר אופיר, "השיר הזה נכתב לאחר הלוויה של חברי ויקטור שיכמן ומתאר את הסיטואציה הכואבת שהורים נפרדים מהבן במשך שנים ארוכות כחלק מההדחקה וההסתרה של האירוע השיר שכב במגירה. לפני שנתיים כשהכיתה של הבן הבכור שלי ליאור ערכה טקס יום הזכרון בבית ספר החלטתי בשיתוף עם המחנכת שלו שזאת ההזדמנות עבורי לשחרר את השיר הזה החוצה עבורו ועבור המשפחה היקרה שלו. מבצעת אותו ילדה מהכיתה שלו בשם יעל אלין שנבור. הילדה הזאת שרה מהלב ישר לתוך הלב לכן בחרתי בה לבצע את זה למרות הטקסט הקשה".
