השבוע נציין את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה השם יקום דמם. האם עלתה פעם בדעתכם השאלה מי היה החלל הראשון שזכרו נקבע ליום זה?
אהרון הרשלר, בן חנה ויוסף שמואל, נולד בהונגריה בשנת תר"י (1850). אביו של הרשלר, היה תלמיד חכם גדול ורב מוכר אשר כיהן בתפקיד הרבנות בעיר סבאד שבהונגריה. כאשר עלה ארצה התמנה לאחד מראשי הכולל של אונגרין. משפחת הרשלר התגוררה מחוץ לחומות העיר העתיקה, וקבעה את ביתה בשכונת "משכנות שאננים".
אהרון, הבן, הלך בדרכי אביו והיה תלמיד חכם עצום, אשר שקד על תלמודו בכל עת, ואף בלילות לא פסק מלימודו.
שנת הגשמים שהפכה לדראון עולם
שנת תרל"ג הייתה שנה מבורכת בגשמים שמילאו את כל בורות המים בחצרות הבתים בירושלים, ובעקבות כך תושבי העיר לא הצדקקו לקנות מים בכסף מלא מהערבים תושבי הכפר סילוואן. הערבים, אשר ראו כיצד פרנסתם מתמעטת, החלו לפשוט על בתי היהודים, לשדוד, לגזול ולגנוב את רכושם.
ביום השני של ראש חודש טבת תרל"ג (ינואר 1873) פרצו מספר ערבים לבית משפחת הרשלר. אהרון הפסיק מלימודו וניסה להבריח אותם. הוא החל לרדוף אחריהם וניסה לתפוס אותם. הפורעים הערבים שפחדו שמא יזוהו על ידו – ירו בו.
אהרון נפגע מאש של 12 כדורים והועבר לבית החולים במצב אנוש. ביום ו' בטבת תרל"ג (5.01.1873) נפטר אהרון מפצעיו בבית החולים והובא למנוחת עולמים בבית העלמין שעל יד הר הזיתים בירושלים.
אהרון הרשלר השאיר אחריו אישה, בת, הורים ואחים, בן 23 היה בנופלו. יהי זכרו ברוך.
