accessibility-icon
share-icon
תזמורת אסירים במחנה מאוטהאוזן. קרדיט: ויקיפדיה, נחלת הכלל
תזמורת אסירים במחנה מאוטהאוזן. קרדיט: ויקיפדיה, נחלת הכלל

"ניגנו מוזיקה בגיהנום": סיפורם הנורא של תזמורות היהודים במחנות ההשמדה

orel sabag

orel sabag

כו ניסן ה'תשפא (08.04.21)

0

like

0

dislike

המוזיקה הצילה יהודים רבים בתקופת השואה, אבל גם החריבה את חייהם של נגנים שנכפו לנגן בזמן ההוצאות להורג. מה היה שם?


מוזיקה היא דבר מרומם נפש. היא תמיד שם, ברגעי שמחה ומשבר, ופעמים רבות עוזרת לנו לא ליפול, להיאחז בתקווה ולהחזיק מעמד. גם בזוועות השואה היא הייתה, והפיחה מעט אמונה וחיים בתוך ים המוות ששרר מכל עבר.

אלא שגם את טוהר היצירה ואת מקומה בנפש הנאצים ביקשו להחריב. איך הם עשו זאת? השיטה הייתה להקים תזמורות שינגנו בכפייה במחנות ההשמדה, במחנות העבודה ובמחנות הריכוז. בדרך כלל כל תזמורת הכילה למעלה מ-50 נגנים שהיו יהודים או אסירים. הם ניגנו במשך שעות בבוקר ובערב מגוון של סגנונות – החל משירי ילדים, דרך באך ועד מוזיקה קצבית. עיקר ייעודם היה ללוות משלוחי יהודים שהגיעו למחנות ההשמדה, סלקציות, הוצאות להורג ועינויים, ואיך לא – גם לנגן בפני אנשי הסגל הנאצי להנאתם, ובתוכם לרופא האס אס יוזף מנגלה, שהיה חובב מוזיקה קלאסית.

תזמורת הנשים של תאי הגזים

גם הנשים היו מנגנות – במחנה הריכוז אושוויץ הוקמה עפ"י צו של האס אס תזמורת של כ-40 אסירות, שזכו לשמירה מפני הוצאה להורג כתוצאה מהשתייכותן לתזמורת. קצינת האס אס במחנה הנשים, שהייתה חובבת מוזיקה, פעלה להקמת צריף מיוחד שיעמוד בסמוך למסלול שהוביל לתאי הגזים עבור הנגניות, כדי שיוכלו לנגן עד שיגיעו האסירים למקום בו ימותו – וכך, לנצל את המוזיקה בכדי למנוע מהיהודים לשים לב למה שקורה סביבם ולהתנגד למעשי הנאצים. באופן אבסורדי, בזמן שהיא רוצחת אלפי יהודים, דאגה קצינת האס אס שכלי הנגינה לא ייפגעו מהלחות של תאי הגזים חלילה, וביקשה להוסיף לצריף מקום רחצה ותנור שיגנו על הכלים.

הסיפור המזוויע של 'טנגו המוות'

במחנה ינובסקה-לבוב שבאוקראינה, הוקמה תזמורת על ידי ריכרד רוקיטה, קצין אס אס שהיה כנר וחובב מוזיקה מושבע. הוא הביא נגנים ומלחינים מוכשרים ששרדו את האקציות, סיפק להם מזון ודאג לתנאיהם הפיזיים, ואפילו אמר למלחין אחד לא פעם – "יש לך נשק בטוח נגדי. לא אני שולט בך עכשיו אלא אתה בי".  רוקיטה אף ביקש להלחין קטע מוזיקלי מיוחד שינוגן בזמן האקציות במחנה ובזמן אינספור ההוצאות להורג, וקרא לו בשם ממוקד מטרה בהחלט -'טנגו המוות'. נגני התזמורת ראו את קהל השומעים הולך ונעלם, ואיך קבוצות אסירים שאותם הם ליוו לא שבו עוד. לרוקיטה, שלפני פרוץ המלחמה היה כאמור מוזיקאי, הייתה יכולת להאזין היטב לנגינת היהודים בתזמורת, וכאשר היה שומע זיוף קל – הוא היה יורה בנגן המזייף והורג אותו מיד. 

maximize-image
תזמורת מחנה ינובסקה מנגנת במהלך הוצאה להורג של אסירים רוסיים. קרדיט: ויקיפדיה, נחלת הכלל

לקראת שחרור המחנה ע"י הצבא האדום, כארבעים יהודים מנגני התזמורת הועמדו במעגל כשהם מוקפים מכל עבר בשומרי המחנה, והתבקשו לנגן את 'טנגו המוות'. בזה אחר זה, נכנסו הנגנים אל תוך המעגל, הניחו את כלי הנגינה על הארץ, התפשטו לגמרי, ואז נורו בראשם – והכל בזמן נגינת התזמורת ולעיני הנגנים. הנגן האחרון סיים את הקטע עד סופו וגם הוא נורה. היו ניסיונות לשחזר את נגינת 'טנגו המוות' ואת התווים, אך הם לא צלחו, וכמה מהאסירים ששרדו וניסו להעלות את המנגינה בזיכרונם פרצו בבכי או שנכנסו לטראנס. המציאות הבלתי נתפסת שעברה על נגני התזמורת הובילה לשיעור ההתאבדויות שהיה כמעט הגבוה ביותר בקרב עובדים במחנות, פרט לאסירים שעבדו בתהליך ההשמדה.

"מוזיקה אמורה לעשות את האנשים מאושרים, אבל אנחנו ניגנו בהוצאות להורג של אנשים שניסו לברוח מהמחנה", אמר המוזיקאי לסלו רוט, שניגן באקורדיון בתזמורת מחנה מאוטהאוזן. גם הגיטריסט היהודי-גרמני היינץ יעקב (קוקו) שומאן מצא את דרכו אל אושוויץ, הקים שם להקה בשם 'The Happy Five' שהפכה במהרה לחביבה על מפקדי המחנה, והעיד על כך ש"נִיגַּנּוּ מוזיקה בגיהנום". עם כמה שננסה להבין, הטירוף המזעזע הזה פשוט לא נתפס. ה' יקום דמם.

עקבו אחרינו גם ב-Google News