יורי דוקוצ׳אייב בן 58 ממעלה אדומים ובני משפחתו נדבקו בנגיף הקורונה. כל בני המשפחה עברו את המחלה ללא תסמינים קשים, אלא שכעבור מספר ימים, יורי אב המשפחה החל לפתח קשיי נשימה. ״
אבא התחיל להרגיש שקצת קשה לו לנשום, הוא המשיך להידרדר ופשוט נראה חסר אונים. הזעקנו עזרה כשהבנו שהוא לא משתפר, וצוות מד״א פינה אותו בניידת טיפול נמרץ עם סטורציה נמוכה למחלקת הכתר בשערי צדק, כשכולנו בבידוד ולא יכולים לא לנסוע אתו ולא להגיע לבקרו". מספר איגור בנו. איגור סיפר שאביו עבד במכרה פחם במשך שנים רבות באוקראינה, ארץ מוצאו, וייתכן כי הסיבה שהוא קיבל את הנגיף באורח קשה קשורה לכך.
כעבור שלושה ימי אשפוז במחלקת הכתר חלה הידרדרות משמעותית נוספת במצבו והוא הועבר למחלקה לטיפול נמרץ כתר שם חובר למכונת הנשמה ותוך זמן קצר גם למכשיר אקמו למשך 19 יום כאשר נשקפת סכנה ממשית לחייו.
"במשך ימים רבים מצבו הבריאותי של יורי היה קריטי והצוות עשה את מרב המאמצים לייצבו. על אף שסימניו לא היו מעודדים כלל, למרבה השמחה הטיפול האנטנסיבי נתן אותותיו ויורי החל להשתפר", מספר פרופ׳ פיליפ לוין, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי שערי צדק.
לאחר מהלך אשפוז ארוך וקשה יורי חזר לעמוד על רגליו ושוחרר להמשך שיקום.
"קשה לדעת מדוע מצבו של יורי היה יותר חמור משל שאר בני המשפחה לאחר ההדבקה", אומר פרופ' לוין, "אנו עוד לומדים תוך כדי תנועה את התנהגות הנגיף. קשה להגיד בוודאות אך אנו סבורים שייתכן שהעבודה במכרה הפחם גרמה לנזק ריאתי כרוני״.
״עבורנו זו הייתה חוויה קשה ומטלטלת ואנו שמחים שלא קראנו סטטיסטיקות על מטופלים שחוברו למכשיר אקמו". מספר איגור. "הצוות הרפואי טיפל באבא ברגישות עם המון אהבה ומסירות. אנו אסירי תודה אין סופית לכל הצוות הרפואי במחלקת כתר וטיפול נמרץ כתר, לצוות של טיפול נמרץ כללי, לצוות של פנימית ב', כמובן לכל הרופאים שטיפלו והצילו את אבא. על אף שהוא עדיין נזקק להליכון בשלב זה, אנו חשים שקיבלנו את חייו במתנה ומצפים לשיפור נוסף במצבו״. מספר איגור.
