מאז החלה מגפת הקורונה, החל במקביל גם המרוץ לפיתוח החיסון. לאתגר הפיתוח ניגשו חברות וארגונים מכל העולם, חלקם השתמשו בשיטות חדישות וחלקם הוכו בידי המוטציות שהתגלו למחלה. אנחנו כאן בשביל לעשות סדר וסיכום ביניים – מי מוביל? מי מאחור? ומי עוד מחכה לאישורים הנדרשים?
בראש המרוץ ניצב החיסון של חברת פייזר האמריקאית, שהוכח לאחרונה במחקר של קופ"ח כללית כבעל יעילות בשיעור של מעל 90% בהורדת התחלואה התסמינית, ונראה שגם המוטציות אינן עומדות בדרכו בינתיים. החיסון סופק כבר ליותר מ-60 מדינות ברחבי הגלובוס, כולל לאיחוד האירופאי וארצות הברית שקיבלו מאות מיליוני מנות. לאחרונה דווח שבחברה החלו גם לערוך ניסויים על ילדים מעל גיל 12 בתקווה לראות תוצאות מעודדות בקיץ. החיסון מבוסס על טכנולוגיה חדשנית בתחום החיסונים אשר עושה שימוש בחלבוני RNA שמביאים בסופו של דבר ליצירת נוגדנים יעילים נגד הנגיף. לשמחתם של אזרחי ישראל, המדינה נהנית מאספקה גדולה של החיסון הזה ורובנו צפויים להיות מחוסנים באמצעותו.
3+בצילה של פייזר נמצאת עוד ענקית תרופות אמריקאית, מודרנה. החיסון של מודרנה סופק לפחות מדינות מהחיסון של פייזר, אך בכל זאת מיוצר בכמויות גדולות, בעיקר עבור מדינות אירופה. החיסון יעיל גם נגד המוטציות העיקריות של הקורונה (הדרום אפריקאית והבריטית) ונראה שההבדל בינו לבין פייזר הוא בעיקר עיתוי האישור ב-FDA, שנעשה בהפרש של שבוע. בדומה לחיסון של פייזר, גם החיסון הזה משתמש בטכנולוגיית ה-RNA. בישראל קיים מלאי של כ-100,000 מנות של החיסון אך לפי שעה הן אינן ניתנות.
3+לצד החיסונים האמריקאים המצליחים ניצב החיסון הבריטי המדשדש שפותח בידי "אסטרהזנקה" ואוניברסיטת אוקספורד. למרות שבשלבים הראשונים של המגפה, אי שם באביב 2020, המחקר של אוקספורד נחשב כבעל הסבירות הגבוהה ביותר להגיע ראשון לחיסון, הוא אינו מראה תוצאות מספקות בעצירת המוטציה שהתפתחה בדרום אפריקה. עם זאת, הוא מסופק למדינות מערביות רבות, בעיקר לכאלו שלא הצליחו להשיג את החיסונים האמריקאים היקרים יותר בכמות מספקת. הוא גם פשוט יותר לאחסון מהחיסונים של פייזר ומודרנה (שדורשים טמפרטורות אחסון נמוכות מאוד) וכתוצאה מכך קל יותר להפיץ אותו לאזורים מרוחקים, זהו החיסון הנפוץ ביותר בעולם כיום.
לא רק מדינות מערביות פיתחו חיסונים – רוסיה פיתחה חיסון משלה שזכה לשם המקורי "ספוטניק V". החיסון הופץ בעיקר למדינות שלא הצליחו להשיג את החיסונים האמריקאים. למרות שיעילותו הועמדה בספק בתחילת דרכו ועלו נגדו טענות שהופץ מוקדם מדי מסיבות פוליטיות, מדענים רוסים טענו לפני כשבועיים שהתוצאות מראות על יעילות גבוהה. החיסון מבוסס על טכנולוגיה שונה מזו של פייזר ומודרנה ופותח בגישה המסורתית – לפיה מחדירים לגוף גרסה מוחלשת של הנגיף.
3+גם בסין, מולדת הקורונה, פותח חיסון. החיסון פותח על ידי החברה ממשלתית "סינופארם" והוא מופץ בעיקר למדינות שלא הצליחו להשיג חיסונים מערביים, כגון מדינות אפריקה ודרום אמריקה. לפי הדיווחים, החיסון יעיל בכ-80% נגד המחלה ואף דווח כעמיד במידה מסוימת נגד המוטציה הדרום אפריקאית.
3+מעבר לכל אלו ישנם עוד כמה חיסונים שמפותחים בארצות הברית, סין וכמה מדינות נוספות. החיסונים האמריקאים של חברות "Novavax" ו-"GSK" עדיין נמצאות בשלב הפיתוח וטרם קיבלו אישור מה-FDA. על פי התחזיות העדכניות, חיסון כלל האוכלוסייה צפוי להסתיים בסוף 2021 במערב, אך צפוי לגלוש גם ל-2023 במדינות עניות וגדולות יותר.
