מתוך 27 עתירות שהוגשו לבג"ץ בנוגע להחלטת וועדת הבחירות לפסול או לאשר רשימה או מועמד לכנסת, 17 בוטלו – שהם 62 אחוזים מהעתירות. אם בודקים רק מבחירות 2003, שמהם החלו לפסול גם מועמדים לכנסת ולא רק רשימות, מתוך 21 עתירות 15 בוטלו על ידי בית המשפט העליון – 71 אחוזים מהעתירות. אם ממשיכים הלאה, ובודקים רק מאז 2009 – אז מגיעים אפילו לכ-80 אחוזים.

הכל התחיל מאל-ארד
בשנים הראשונות של המדינה לא נפסלה אף רשימה לכנסת. הרשימה הראשונה שנפסלה הייתה רשימת הסוציאליסטים בשנת 1964. זאת, כיוון שחלק נכבד מחברי הרשימה היו חברים בארגון אל-ארד, תנועה לאומנית ערבית. בית המשפט העליון אישר אז את החלטת הוועדה לפסול את הרשימה מהתמודדות לכנסת.

הפסילות המרכזיות הבאות שהגיעו לשולחנו של בית המשפט העליון היו בשנות השמונים, של שתי מפלגות: תנועת כך של הרב כהנא והרשימה המתקדמת לשלום. בשנת 1984 הוועדה המרכזית פסלה את ההתמודדות של שתי הרשימות, ובית המשפט העליון ביטל בפעם הראשונה את החלטת הוועדה ואישר לשתי הרשימות להתמודד. בשנת 1988 תנועת "כך" נפסלה בוועדה אך הרשימה המתקדמת לשלום אושרה. הפעם בית המשפט העליון לא התערב. הוא גם לא התערב בשנת 1999 כשרשימת בל"ד אושרה על ידי הוועדה.
בגלל צינון ומאסר
לקראת בחירות 2003 בית המשפט העליון לראשונה החל לדון גם בפסילות של מועמדים ספציפיים ולא רק בפסילות של רשימות. וועדת הבחירות המרכזית פסלה את שאול מופז מלרוץ ברשימת הליכוד כיוון שטרם נסתיימה תקופת הצינון שלו מאז תפקידו כרמטכ"ל. כמו כן, היא פסלה את משה פייגלין מלרוץ ברשימת הליכוד כיוון שלא חלפו אז שבע שנים מאז שריצה את עונש המאסר שלו. בנוסף, וועדת הבחירות המרכזית אישרה לברוך מרזל לרוץ. את שלוש ההחלטות הללו בית המשפט העליון אישר.

לעומת זאת, את החלטת הוועדה לפסול את עזמי בשארה מלהתמודד ברשימת בל"ד ואת אחמד טיבי מלהתמודד ברשימת חד"ש-תע"ל, החליט בית המשפט עליון לבטל. כמו כן, ביטל בית המשפט העליון את החלטת הוועדה לפסול את רשימת בל"ד מלרוץ לכנסת.
כמעט הכל התהפך
משנת 2009 בית המשפט העליון הפך כמעט כל החלטה של וועדת הבחירות שהגיעה לבחינתו. את פסילת בל"ד ורע"מ-תע"ל בשנת 2009 הוא ביטל, וגם את פסילת חנין זועבי מרשימת בל"ד הוא ביטל ב-2012 וב-2015. בשנת 2015 הוא גם ביטל את פסילת ברוך מרזל מרשימת יחד.
בשלושת סבבי הבחירות האחרונים המשיך בית המשפט העליון במגמה זו: בסבב הראשון הוא ביטל את החלטת הוועדה לאפשר למיכאל בן ארי מרשימת עוצמה יהודית לרוץ לכנסת; ביטל את החלטת הוועדת לפסול את עופר כסיף מרשימת חד"ש ואת פסילת רשימת רע"מ-בל"ד מלרוץ לכנסת.

בסבב השני הגיעו לשולחן העליון חמישה אישורים של וועדת הבחירות המרכזית: אישור לברוך מרזל, בנצי גופשטיין ואיתמר בן גביר מרשימת "עוצמה יהודית" לרוץ לכנסת וכן אישור לעוצמה יהודית ולרשימה המשותפת לרוץ לכנסת. בית המשפט העליון ביטל שתיים מתוך האישורים האלה כשאסר על ברוך מרזל ובנצי גופשטיין לרוץ לכנסת. את שאר ההחלטות השאיר על כנן.
בסבב האחרון הוועדה פסלה את היבא יזבק לרוץ ברשימה המשותפת, אולם בית המשפט העליון הרשה לה לרוץ ובכך ביטל את החלטת הוועדה. כמו כן, הוועדה פסלה את רשימת "משפט צדק" ובית המשפט העליון ביטל את החלטת הוועדה.

היום (ד') החליטה הוועדה לפסול את ריצתה של אבתיסאם מראענה מרשימת העבודה לכנסת. ההחלטה צפויה להגיע לבית המשפט העליון. האם שוב נראה את בית המשפט העליון פוסל את החלטות הוועדה, ובכך הופך אותן להצגה תקשורתית מעניינת אך לא רלוונטית בעליל?
