המועצה הלאומית לשלום הילד פרסמה הבוקר (א') את דו"ח "נתונים ממשבר הקורונה 2020", הבוחן את השפעת משבר הקורונה על ילדי ישראל. הדו"ח בחן את מצב הילדים במגוון תחומים, שביניהם: ילדים בסיכון ומצבי מצוקה, ילדים נפגעי עבירה, קטינים עוברי חוק, ביקורים בחדרי מיון ורווחה אישית של הילדים בישראל. כל אלו רוכזו למסמך אחד, המנסה להסביר מה השתנה בשנה האחרונה בחייהם של ילדינו.
על פי הדוח, במהלך החודשים מרץ-אוקטובר 2020 הוכפל מספר הפניות למוקד 118 (מוקד הסיוע של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים) בנושא חשד לאלימות כלפי ילדים ביחס לתקופה המקבילה ב-2019 (מ-609 ל-1,225). עוד עולה מהדוח כי בין החודשים ספטמבר-דצמבר טופלו 340 ילדים בסיכון אובדני על ידי פסיכולוגים חינוכיים המופעלים מטעם משרד החינוך, וזאת בהשוואה ל- 240 ילדים בתקופה המקבילה בשנת 2019. עלייה של 40%.
עם זאת, לפי הדוח ניתן לראות כי מספר הפניות למוקד 118 בקשר לחשד להזנחה ירד ב-21% (מ-302 ל-240), ומספר הפניות בקשר לחשד לפגיעה מינית ירד ב- 38% (מ-92 ל-57). יתכן שהירידה קשורה לכך שנוכח הסגרים והמגבלות, ילדים היו פחות חשופים לאנשים מחוץ למשפחה, וכן לכך שמדובר בעבירות שקשות יותר לאיתור וזיהוי. בנוסף לכך, בשנת 2020 חלה ירידה של כ-19% במספר הקטינים נפגעי אלימות במשפחה ופגיעה מינית שאותרו בקופות החולים ודווחו לרשויות הרווחה או למשטרה, זאת בהשוואה לשנת 2019.
1+בתקופת הקורונה הנסקרת (מרץ-אוגוסט 2020) המספר הכולל של תיקים שנפתחו בגין עבירות מין נגד קטינים נשאר יציב. בתוך כך, מספר התיקים שנפתחו בגין הטרדה מינית עלה ב-14% בעוד שמספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין בתוך המשפח ה ירד ב-14%. יתכן שהעלייה במספר התיקים בגין הטרדה מינית נובעת מהימצאות ממושכת ברשת.
באשר לירידה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות מין במשפחה, יתכן והיא נובעת מחשיפה פחותה לגורמי חינוך, למשל, שהם גורם מאתר ומזהה מרכזי. בנוסף לכך, חלה ירידה במספר התיקים שנפתחו בגין עבירות של התעללות בקטין (18%), הזנחת קטין או מושגח במשפחה (8%), הזנחת קטין או מושגח מחוץ למשפחה (26%). בתקופת הקורונה הנסקרת (מרץ-אוגוסט 2020) חלה ירידה בסך התיקים שנפתחו לחשודים קטינים לעומת שנת 2019. לצד ירידה שחלה במרבית העבירות, מספר התיקים שנפתחו לחשודים קטינים בגין הטרדה מינית עלה בכ-26% לעומת התקופה המקבילה.
1+מקרב ההורים לתלמידים בשנת הלימודים תש "פ, כ-7% דיווחו כי לא התקיימה בכיתת ילדיהם למידה מרחוק. שיעור ההורים לילדים בבתי ספר דוברי ערבית שדיווחו על כך הוא כמעט פי ארבעה מהשיעור המקביל בבתי ספר דוברי עברית (15% ו-4% בהתאמה).
עוד עולה כי על פי עיבוד של המועצה לשלום הילד לנתוני המדג ם, כ- 29.3% מכלל ההורים שנסקרו דיווחו כי ילדיהם לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק, כלומר לא הגיעו למחצית או יותר מהשיעורים שהתקיימו בלמידה מרחוק בכיתותיהם, או שלא התקיימה בכיתותיהם למידה מרחוק כלל. בהשוואה לשיעור הדיווח של הורים בבתי ספר דוברי עברית שעמד על כ-22%, שיעור הדיווח של הורים בבתי ספר דוברי ערבית עמד על כ-41%.
