לכל משפחה יש את ה"סל" שלה. ואני לא מדברת על סלי מזון או סלי כביסה. לכל משפחה יש את סל התכונות שמוטבעות בדי. אן. אי שלה. זה יכול להיות ערבוב של תכונות אופי שירשנו מאבא או אמא, סבא או סבתא – או מכולם גם יחד. חלק מהתכונות בסל הן טובות ומבורכות וחלקן – פחות.
האמת שאין דבר כזה תכונה לא טובה – יש תכונה לא מאוזנת. והיום אנחנו רוצים לדבר על אחת כזאת. תכירו: עקשנות. למי שעדיין לא מכיר, מדובר באחת מתכונות האופי היותר דומיננטיות במארג המשפחתי, והיא עלולה להשפיע לטובה או לרעה על כל אחד מבני המשפחה.
1+היום נדבר על ילדים עקשנים. מה עושים עם ילד עקשן? מצד אחד, אם הוא מחליט שהוא לא מתקלח היום – תתכוננו למלחמה עקובה מדם שלא בהכרח אתם תהיו המנצחים (רוב הסיכויים שלא…).
אבל מנגד, ילד עקשן גדל למבוגר עקשן שיודע מה הוא רוצה, שכנראה יצליח מאד בחיים ואולי אפילו יהפוך למנהיג כרימטי.
אז איפה נמצא סוד האיזון?
ממחקר קטן שערכתי בנושא, גיליתי שכמעט כל המומחים מציעים לנו לנסות ללכת לקראת הילד העקשן ובמקום ל"הגמיש" אותו להגמיש את עצמינו. כך אנו משדרים לו מסר של כבוד ושותפות.
מצד שני, זה יכול להגרר למקומות של שליטה מצד הילד בדברים שההורים לא היו רוצים לתת לו את השליטה. אז מה עושים? קודם כל מנסים לברר בינינו לבין עצמינו מה עומד מאחורי הצורך הזה של הילד, למה הוא מעדיף לתקשר איתנו בצורה שלילית במקום בדרך הרגילה? לפעמים נגלה שמסתתרת שם מצוקה גדולה, כמו הרגשה של חוסר ערך עצמי – בה אנחנו נצטרך לטפל בצורה מקצועית ואחראית, ויכול להיות שכך בעצם "נעלים" את ההתנהגות העקשנית שהייתה בסה"כ מנגנון הגנה של הילד כלפי עצמו.
איך משיגים איזון?
חשוב לזכור כמו שאמרנו בהתחלה שלכל תכונה או אופי יש צד שלילי וצד חיובי – תלוי איך אנחנו מנתבים אותה. עקשנות יכולה להיות דבקות במטרה, מנהיגות, השגת מטרות וכד'. תפקידנו כהורים הוא לסייע לילד שלנו ולהראות לו את הדרך לשם, שאותה יצטרך כמובן לעשות בעצמו. כדי להשיג את נקודת האיזון הזאת, כדאי שתתעקשו איתו רק על נקודות עקרוניות שמפריעות או נוגדות את הערכים שלכם. דברים כמו באיזה שעה להכנס למקלחת – יסתדרו כבר מעצמם.
