גטו לודז' היה אחד מן הגטאות הגדולים בפולין הכבושה. הוא נכלל בשטח שסופח לגרמניה והיה קרוב למחנה ההשמדה חלמנו. זה היה הגטו השני שהוקם, לאחר גטו פיוטרקוב, והאחרון שחוסל ב-1944.
שטח הגטו היה רק ארבעה קמ"ר, מתוכם רק 2.5 קמ"ר בנויים. בשטח זה נדחסו למעלה מ-165,000 תושביה היהודים של לודז' וסביבתה. אליהם צורפו עוד כ-40,000 יהודים שגורשו מגרמניה, אוסטריה ואזורים אחרים וכן כ-7,000 צוענים.
בסך הכל עברו בגטו כ-205,000 איש. 877 נותרו בגטו כשהרוסים שחררו את האזור, וכ-10,000 שרדו את המלחמה במקומות אחרים.
סרטון מיוחד שפורסם על ידי 'יד ושם' מתאר את חיי היום יום בגטו. צפו:
הצלם היהודי של הגטו
תמונות רבות מהגטו שרדו בזכותו של מנדל גרוסמן, צלם יהודי מהגטו. בשנת 1939, הנאצים העבירו את גרוסמן, יחד עם יהודים רבים אחרים, לגטו לודז', שם התמיין על ידי הנאצים לעבוד כצלם במחלקת הסטטיסטיקה .
עבודתו של מנדל הייתה בין השאר הכנת כרטיסי זיהוי, צילום של עבודוצ האסירים בגטו וגם צילום של מריבות על מזון בגטו שקרו תנאי האוכל הקשים.
במהלך היום, גרוסמן החביא במעילו מצלמה (לא היה לו אישור מהנאצים לצלם), וצילם יהודים בסתר. כך הראה את חומרת המצב. מעשה זה, העמיד העמיד אותו בסכנה. התמונות היו כה קשות (הרעב, העוני והמחלות), עד כי התקשה לצלם אותן, ותיעוד של דברים אלו היה דבר אסור כמובן מבחינת הנאצים.
בין היתר צילם גרוסמן רציחות המוניות ופגיעות במשפחות בודדות. לעיתים נתנו הנאצים לגרוסמן לצלם כדי לזהות את הנרצחים בקבורתם. למשל, אושר לגרוסמן וחברו אריה פרינץ (אריה בן מנחם) לצלם את הקורבנות שרוכזו בבית הטהרה שבבית הקברות בשביל לזהותם בקבורתם. רוב התצלומים של אירוע זה נמצאים בארכיון יד ושם, ושם כ־571 תצלומים.
בזכות המוניטין שיצאו לו, פנתה אליו ב–1939 הנהלת טא"ז, החברה לשמירת בריאות הילד היהודי, בבקשה שיכין אלבום תמונות בנושא "הילד היהודי", בדגש על ילדי רחוב עניים. התצלומים אבדו במלחמה. פרויקט זה יצא לפועל כדי להראות איך היהודים נראים באותה תקופה.
ב-16 באפריל 1945. כשנהיה חולה ותשוש, נורה על ידי הנאצים במהלך צעדת מוות בכפייה, כאשר עדיין אחז במצלמה שלו. צילומיו נשלחו על ידי אחותו לישראל אבל כנראה במלחמת העצמאות אבדו בזמן שנכבש קיבוץ ניצנים על ידי המצרים.
חברו של מנדל מגטו לודז', נחמן זונאבנד, הסתיר צילומים של מנדל בתחתית באר בגטו. צילומים אלה נמצאו אחרי המלחמה ונשלחו לארכיון במוזיאון בקיבוץ לוחמי הגטאות.
המידע נלקח מויקיפדיה.
