accessibility-icon
share-icon
חנוכית הכותל. צילום: מרים אלסטר פלאש 90
חנוכית הכותל. צילום: מרים אלסטר פלאש 90

מה "זאת חנוכה"? 8 דברים שלא ידעתם על היום השמיני

עמי חיים

עמי חיים

ג טבת ה'תשפא (18.12.20)

0

like

0

dislike

היום השמיני והאחרון של חג החנוכה נקרא גם "זאת חנוכה", אותו חז"ל החשיבו כעל טבעי ומסוגל לישועות. מה קורה ביום הזה שהופך אותו למיוחד כ"כ? הנה שמונה חידושים מעניינים


1. מה מקור השם?

הוא נקרא כך על שם המילים "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ" (במדבר, ז', פ"ד) המופיעות בקריאה בתורה של יום זה. 

2. זאת חנוכה = יום הכיפורים?

בחסידות טוענים ש"זאת חנוכה" הוא המשך ישיר של הימים הנוראים מר"ח אלול עד יום הכיפורים, ושניתן לעשות תשובה וכפרה עד יום זה ולהמתיק את הדינים. הביסוס לזה מגיע מהפסוק "בְּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן-יַעֲקֹב" (ישעיהו, כ"ז, ט').  האר"י הקדוש כותב גם על סגולת התשובה ומשווה את שבעת ימי החנוכה הראשונים לשבע המידות הראשונות של הקב"ה מתוך י"ג מידות הרחמים ("רחום" עד "ואמת"), ואת היום השמיני לשש המידות האחרונות (מ"נוצר" ועד "ונקה"). 

3. גמר חתימה טובה!

בגלל משמעותו של היום כיום בו נחתמים הדינים – נהגו לאחל בחסידויות השונות "גמר חתימה טובה" או "גמר טוב" עד זאת חנוכה.

4. זאת חנוכה = ברית מילה?

המהר"ל מפראג מקביל את שבעת ימי החג לשבוע הראשון בחייו של תינוק, ואת היום השמיני ליום ברית המילה. המספר שבע מסמל ביהדות את עולם הטבע והמספר שמונה מייצג את מה שמעליו- מה שנמצא מעל לטבע. 

המהר"ל מחזק את דבריו ומקשר גם את הכהן הגדול שנכנס ביום הכיפורים אל קודש הקודשים בבית המקדש- מקום וזמן שהם בוודאי מעל הטבע. הכהן הגדול מקבל מכוחה של ברית המילה את היכולת הזו- בציווי על ברית המילה כתוב "

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר" (בראשית" י"ז, י'), וביום הכיפורים כתוב ש"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל-הַקֹּדֶשׁ". כאמור יום המילה זהה במדרגתו ליום השמיני של חנוכה וגם הוא מעל לטבע- מה שהביא לעם ישראל ניצחון על טבעי מול היוונים ב"זאת חנוכה".

maximize-image
images-count2+
היום השמיני דומה לברית. צילום: הדס פרוש פלאש 90
5. זאת חנוכה = אסרו חג?

ה"שפת אמת" מסביר שהיום האחרון של חנוכה הוא כמו אסרו חג, עליו רש"י כותב שהקב"ה מבקש עוד יום אחד של יחד כי "קשה עליי פרידתכם".

 6. סעודת סיום

בגלל שזהו סיומה של מצוות הדלקת הנרות, נוהגים לערוך סעודה גדולה. האדמור"ים נוהגים לעשות טיש ביום זה כדי לעורר את החסידים לתשובה ותפילה.

 7. מנהג השריפה

ישנו מנהג לשרוף את הפתילות של נרות החנוכה, כיוון שהשמן והפתילות סיימו את תפקידם ו"אין לנו רשות להשתמש בהם". בזמן השריפה אומרים את מזמור ס"ז בתהלים ("למנצח בנגינות מזמור שיר") שמופיע בצורת מנורה בסידורים.

מרואן ברגותי פלאש 90
maximize-image
images-count2+
מזכיר את ביעור החמץ? צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
8. זמן לישועות

"ועל הנפלאות": בקבלה משווים כל יום מימי החג למידה ממידות השבח של הקב"ה המופיעות בברכת "יוצר אור" שבקריאת שמע ("פועל גבורות…"), והיום השמיני הוא בבחינת "אדון הנפלאות"- מה שמעיד על הישועות הגדולות שמסוגלות לקרות בזכות היום הזה, בו נהוג להרבות בתפילות על כל תחום.

maximize-image
images-count2+
נהוג להרבות בתפילות. צילום: שאטרסטוק

אם כן, זהו יום השיא של חג החנוכה- יום מלא ברחמים, ניסים ואהבה, ויש בכוחו להאיר "הארה על כל השנה" ("השפת אמת"). עכשיו כשאנחנו מבינים את המשמעות האדירה של היום הקדוש הזה, נוכל לשמוח בו באמת וגם להתבונן פנימה מתוך אמונה שהקב"ה בדרכו העל טבעית ישלח לכל אחד את הנס שלו ממש כמו "בימים ההם-בזמן הזה".

גמר חתימה טובה!

 

 

עקבו אחרינו גם ב-Google News