אחד מסיפורי ההצלה המרגשים בעולם בעלי החיים מגיע מניו זילנד, שם הצליחו אנשי שימור הטבע להחזיר בהדרגה לחיים מין תוכי שכמעט נכחד לחלוטין. הקאקאפו (Kākāpō), תוכי ירקרק, כבד במיוחד וחסר יכולת תעופה, הגיע לשיא אוכלוסייה שלא נראה זה עשרות שנים, בזכות תוכנית שימור ממושכת שנמשכת כבר יותר משלושה עשורים.
לפי הודעה שפרסם משרד השימור של ניו זילנד, אוכלוסיית הקאקאפו הגיעה ל-325 פרטים, לאחר ש-90 גוזלים מעונת הרבייה האחרונה שרדו והגיעו לגיל 150 ימים, השלב שבו הם נחשבים עצמאיים מספיק כדי להצטרף לספירה הרשמית. מדובר בגידול של יותר משליש באוכלוסייה בתוך עונת רבייה אחת, ובהישג הגדול ביותר של תוכנית השימור מאז הקמתה.
הקאקאפו הוא עוף יוצא דופן כמעט בכל היבט. מדובר בתוכי הכבד בעולם, שאינו מסוגל לעוף, פעיל בעיקר בשעות הלילה ובעל פנים המזכירות ינשוף. נוצותיו הירוקות מסייעות לו להסתוות בין צמחי היער, והוא נע בעיקר בהליכה ובטיפוס על עצים. בניגוד למרבית התוכים, הקאקאפו חי בדרך כלל לבדו, וזכריו משמיעים קולות נמוכים וחזקים כדי למשוך נקבות.
בעבר היו התוכים נפוצים ברחבי ניו זילנד, אולם הגעת בני האדם והכנסת בעלי חיים טורפים, ובהם חולדות, חתולים וסמורים, הביאו לצמצום דרמטי במספרם. מכיוון שהקאקאפו אינו מסוגל לעוף ומקנן על הקרקע, הוא הפך לטרף קל במיוחד. בשנת 1995, עם הקמת תוכנית השיקום המודרנית, נותרו 51 פרטים בלבד, מהם רק 20 נקבות.
מאז מתנהל מאבק שימור יוצא דופן. התוכים הועברו לאיים מוגנים שבהם אין טורפים פולשים, וכל פרט מנוטר באמצעות משדר רדיו קטן. אנשי השימור עוקבים אחר בריאותם, הרבייה שלהם והמגוון הגנטי באוכלוסייה, במטרה להגדיל את מספר הצאצאים ולמנוע פגיעה הנובעת מרבייה בין קרובי משפחה.
אחד האתגרים המרכזיים הוא דפוס הרבייה החריג של הקאקאפו. התוכים אינם מתרבים בכל שנה, אלא בעיקר כאשר עצי הרימו המקומיים מניבים כמות גדולה במיוחד של פירות, תופעה המתרחשת אחת לכמה שנים. השנה, שנת 2026, לאחר הפסקה של ארבע שנים, נוצרו תנאים מתאימים לרבייה והעונה הסתיימה בהצלחה חסרת תקדים.
לדברי דיידרה ורקו, מנהלת פעילות תוכנית השיקום במשרד השימור, מדובר בהישג בעל משמעות היסטורית. בפעם האחרונה שבה אוכלוסיית הקאקאפו ככל הנראה מנתה יותר מ-300 פרטים הייתה לפני כ-75 שנה.
כדי להבין את גודל ההצלחה, די לציין שבשנותיה הראשונות של תוכנית השימור נדרשו 16 שנים כדי להגיע למספר גוזלים דומה לזה ששרדו בעונת הרבייה האחרונה בלבד.

חד-קרן אמיתי? תיעוד מדהים הגיע מיער באסטוניה
אולם לצד השמחה, ההצלחה מעוררת גם אתגר חדש: מספר התוכים גדל עד כדי כך שהאיים המוגנים שבהם הם חיים מתקרבים לקצה יכולת הקליטה שלהם. אנשי השימור מחפשים כעת שטחים נוספים שיוכלו לשמש בתי גידול בטוחים, במטרה לאפשר לאוכלוסייה להמשיך לגדול.
במקביל, צוותי המחקר מנסים לצמצם בהדרגה את ההתערבות האנושית. בעונת הרבייה האחרונה נבחנו שיטות ניטור מרחוק וצומצמו חלק מהבדיקות וההאכלות המשלימות, מתוך שאיפה לאפשר לתוכים להתרבות באופן טבעי יותר.
על פי התחזיות הראשוניות, עונת הרבייה הבאה עשויה להתקיים כבר בשנת 2028, ולא לאחר ארבע שנים כפי שקרה בפעם הקודמת.
למרות ההתקדמות המרשימה, הקאקאפו עדיין מוגדר מין בסכנת הכחדה חמורה, ואוכלוסייתו הקטנה נותרה רגישה למחלות, לפגיעה בבתי הגידול ולחדירת טורפים.
ובכל זאת, סיפורו של הקאקאפו מעניק תקווה: בעל חיים שכמעט נעלם מעל פני כדור הארץ מצליח להתאושש בזכות עשרות שנות השקעה, מחקר והתמדה. ממין שנותרו ממנו 51 פרטים בלבד, הפך הקאקאפו לאחת הדוגמאות המעודדות ביותר לכך שגם כאשר מין מתקרב לסף ההכחדה, עדיין אפשר להציל אותו.
